(סימן כ"ט) סעיף א שמונה מיני טריפות ד"ן חנ"ק נפ"ש. כך כתב הרמב"ם ע"ש. והק' הב"י על הרמב"ם דהא אמרי' בגמרא על מימרא דעולא דאתי לאפוקי לקותא דרכיש בר פפא הלכך קחשיב שמונה מיני טריפות ותו לא. אבל הרמב"ם דמביא דברי רכיש להלכה ה"ל למיתי ט' מיני טריפות. ועיין בטור באורך לישנא דב"י. וי"ל דהנה לשיטה זו דרוצין לומר גבי צומת הגידין דאם נחתך בצומת הגידין טריפה ואם הלך וחתך למעלה תחזור לכשרותה י"ל ג"כ ה"נ גבי כוליא וודאי דאף אם לקתה בכוליא טריפה אבל אם הלך אח"כ ונטל כל הכוליא ביד תחזור לכשרותה הלכך לפ"ז א"ש דעולא שממעט לקתה בכוליא היינו משום דלא קחשיב רק הני טריפות דנשארו בטריפות לעולם אבל טריפות דיכול לחזור לכשרותה לא קחשיב אבל באמת דהוא מודה דלקתה בכוליא טריפה אם לא ניטל הכולי' אח"כ וה"ה הרמב"ם נמי חשיב כה"ג בח' מיני טריפות דאסרינן לעולם אבל לקתה בכוליא לא חשיב בהני כלל ובאמת לקותא כולי' טריפה אם לא נטל כולי' ודו"ק. [אמר המגיה מה שיישב בזה דברי הרמב"ם תמוה דחדא דנראה דהרמב"ם לא ס"ל כלל דטריפות דצומת הגידין יוכל לחזור לכשרותו. ועוד דהא הרמב"ם כתב בפ"ח הלכה ט"ז נטולה כיצד וכו' ואלו הן צומת הגידין אלמא דחשיב גם הדברים כשחוזר לכשרותו. ע"כ הגה"ה מהרב הג' מהר"ש נ"י מ"ץ דק"ק ווילנא]: באופן אחר י"ל ע"פ הא דאמרינן בפרק אלו טריפות דף נ"ד ע"א אתמר אר"י אלו טריפות דווקא ור"ל אמר אלו כשרות דווקא וכ' תוס' ד"ה לדרב מתנה וא"ת ואמאי מוקי פלוגתייהו בדרב מתנה לוקמי בדרכיש וכו' וי"ל דקים להו למסדר גמ' דפליגי בדרב מתנה ע"כ והנה י"ל דהרמב"ם והטור לא ניחא להו לדוחק ולתרץ כמ"ש רק דס"ל לתרץ דהש"ס ס"ל דליכא מאן דמכשיר דרכיש והא דאמרינן לאפוקי דרכיש היינו דלא הוי טריפות מצד עצמו אלא משום דסופן של בני מעיים לנקוב והוי בכלל נקובה ובהא פליגי עולא ורכיש דרכיש ס"ל הוי טריפות מצד עצמו ויש לחושבו בתוך הי"ח טריפות ועולא ס"ל דלא הוי טריפות מצד עצמו ולא יכול למיחשבי' תוך הי"ח טריפות לפ"ז א"ש דעת הרמב"ם והטור דכתבו להא דעולא ואף דפסקו דלקתה בכולי' טריפה [אמר המגיה גם זה תמוה דמנ"ל להש"ס דרכיש סבר דהוי טריפות מצד עצמו וטפי הו"ל לומר דלא פליגי כלל רק הא דעולא לא חשיב לה משום שאינו טריפות מצד עצמו וצ"ע]: