(סימן סז בהמחבר) או שפירש ממקומו ונתעורר כו' ונבלע במקום אחר. ז"ל הרא"ש פ"ק דחולין ונסבין חבריה למימר ר"י היא כו' וא"ת והא אין יכול למולחו בשבת וי"ל שיאכלנו באומצא בלא מליחה ואע"ג דאיכא לאו בדם האברים וכו' היינו כשפירש מן הבשר אבל כ"ז שלא פירש מן הבשר אין בו איסור וכו' ולכן היה אומר ר"ת דא"צ למלוח בשר לצלי וכו' דל"מ בנצלה יפה אלא אפילו לא נצלה יפה ולא נפלט כל הדם לחוץ שרי כי מה שיצא לחוץ נורא מישאב שאיב לי' ומה שנשאר הוי דם האברים שלא פירש כו' ומק' הא כ' הרא"ש לקמן בפ' כ"ה בשר שנמלח בכלי שא"מ אינו אסור אלא מה שבתוך הציר ולא כמ"ש בנימוקי הר"ר פרץ המולח בכלי שא"מ אסור אפילו מה שחוץ לציר אפילו בלי שומן כו' ומי הוא הנביא שהגיד לו שפירש ממקום למקום ע"ש ברא"ש א"כ משמע מדבריו דאי הוי ידעינן ודאי שפירש ממקום למקום אסור א"כ מוכח דס"ל דדם אברים שפירש ממקום למקום אסור ונ"ל דהרא"ש ס"ל דגם אחר שיעור צלי ומליחה ה"ל למיחשבינהו למוהל היוצא ממנו לדם אלא כיון דתקנת חכמים הי' לצלות או למלוח בשר וכיון שעשה כתקנת חכמים שוב הדם שיוצא לחוץ ממנו מותר דהם אמרו והם אמרו דדם שמלחו ודם שבשלו אינו אסור אלא מדרבנן א"כ כיון שעשה תקנת בחצי' צלי אף שנשאר בתוכו דם ופירש ממקומו ג"כ מותר משא"כ בנמלחו בכלי שא"מ דעשהו שלא כתקנת חז"ל ודאי אסור מחמת דהדם פירש ממקום למקום לפ"ז יתכן הא דלא הבי' הרא"ש קו' תוס' דפ"ק ד"ה ונסבי' כו' ואמרי' בפ' כ"ה גבי ר"ש דמלח גרמא גרמא תרי מ"ט לא משום דבלע האי פולט האי א' נמי פלט מהאי גיסא בלע מאידך גיסא א"כ בחתיכה א' נמי הוי דם שפי' כו' ולפמ"ש לק"מ מהתם דהא לפי דברי ר"ש ע"כ מוכח דחכמים חשו למלוח ב' חתיכות יחד אף דא"ל דתקנת חכמים כך היה וכל שעשה כתקנת חכמים ליכא למיחש לדם שנבלע אע"כ צ"ל דחשו חכמים לדם שנבלע ע"י מליחה זאת א"כ בחדא נמי איכא למיחש שפי' ממקום למקום ממקום זה למקום אחר א"ו דהכא נמי כיון שעשה כתקנת חז"ל מותר א"כ ה"ה ב' נמי וק"ל: