(סימן ע' סעיף א') ואם עבר ומלחן יחד העופות מותרין אבל הדגים כו'. עש"ך שהביא דעת רשב"ם כו' ע"ש וז"ל הרא"ש והרשב"ם פי' שגם העופות אסורים לפי שדגים נאסרים ונעשה נבילה וחוזרים ואוסרים את העופות כו' וגם לפי מה שפי' כו' דל"א חענ"נ ואוסרת אלא במקום שהאיסור עצמו הנבלע בה הולך ומתפשט עם טעם שלו הנפלט ומיהו לפי טעם זה יש ליישב קצת לומר שגם מן דם מליחה הנבלע יוצא קצת ע"י מליחה שעושה כרותח ונבלע עם ציר הדגים ובעופות עכ"ל וכן העתיק הטור האי דינא דרשב"ם ומקשה דכל דינא דרשב"ם הוא א"א בשאר אסורים חענ"נ אבל לשיטת רבינו אפרים דל"א חענ"נ אלא בב"ח לא יתכן כלל לדינא דרשב"ם והרא"ש עם הטור הא פסקו כרבי' אפרים ז"ל דל"א בשאר אסורי' חענ"נ והאיך העתיקו דינא דרשב"ם וצ"ל דס"ל אע"ג דל"א חענ"נ מ"מ ס"ל אפשר לסוחטו אסור והיינו משום דא"א לסוחטו וא"א שיהי' כל איסור נפלט ממנו א"כ הכא בדגים כיון דדגים כבר נאסרו א"כ ציר היוצא מהדגים א"א שיהי' דם שבלע מעופות נפרד ממנו דנבלע בעופות קצת דם שהוליך הציר עמו ואסורים העופות אפי' ל"א חענ"נ:

(שם סעיף ו' בהג"ה) יש להתיר אם לא נכבשו בתוכו יום שלם. ומקשה אחרונים הא בציר שיעורא הוא כדי שיתנו על האור וירתיח יש לתרץ לפי מה דקיי"ל חתיכה חציה חוץ לרוטב וחציה תוך הרוטב מצטרפין לבטל כל התתיכ' שבתוך הרוטב דאמרי' דבישול גורם להתפשט איסור בכל קדירה א"כ הכא כשנפל על החתיכה שחוץ לציר א"א כבוש כמבושל נמי דינא הכי למימר דגם חתיכות אחרות אסורים לפ"ז י"ל דווקא הכא דנכבוש בתוכו יום שלם היינו כיון דלא מחלק בין נפל על החתיכה שחוץ לציר או לא לכך נקט מלתא דפסיקא אם נכבש בתוכו יום שלם דאז אין חילוק: