Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 117
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(סימן קי"ז בש"ע סעיף א') **אם הוא דבר המיוחד למאכל אסור לעשות בו סחורה.**ועי' בב"ח שהביא המחלוקת תוס' ורשב"א דתוס' ס"ל מן התורה אסור לעשות סחורה בדבר האסור ורשב"א ס"ל דהוא רק דרבנן והקשה הט"ז דא"כ מאי פריך בפ' כ"ש א"ה לכתחלה נמי כו' דלמא באמת מן התורה שרי ולא נאסר רק מדרבנן כו' ע"ש וי"ל דלק"מ דה"פ דא"א דלכם להתיר הנאה קאתי' א"כ מצינו היתר בפי' ולא היה לחכמים לאסור מה דחזינן דהתורה התירה בפי' וכ"כ הט"ז לקמן במכירת נבילות וטריפות ודלא כט"ז שכתב דהרשב"א ס"ל נמי דהוא אסור ד"ת דהנה ?הש"ך סק"א הביא מחלוקת בשם התוס' והרשב"א דהתוס' ס"ל דמותר למכור דבר מיוחד למאכל לעשות בו דבר אחר כמו למלאכה ומה שהכריחו פוס' לזה היינו מה שמקשה תוס' בפ' כל שעה בד"ה א"ק לכם כו' וא"ת האמרי' במרובה ארור איש שיגדל חזירים ת"ל דמן התורה אסור. וי"ל דהא דאסור מן התור' כדי להשתכר ולמכור לעובדי כוכבים אך למשוח ולהדליק בו מן התורה מותר ואפ"ה בחזירים כה"ג אסור אבל הרשב"א ס"ל דאם הוא מיוחד למאכל אפילו לעשות בו מלאכה נמי אסור למכור א"כ ק' תוס' במ"ע וז"א רק א"א דהרשב"א ס"ל דאסור מד"ת משא"כ אי ס"ל דאינו רק דרבנן לק"מ קושית תוס' די"ל דמתחלה בימי חשמונאי גזרו שלא לעשות מו"מ כדי להשתכר בחזירים ואח"כ גזרו חז"ל שלא לעשות בשום דבר האסור ומעתה הוא דלא כט"ז וע"כ דהרשב"א ס"ל דהוא רק דרבנן דאל"כ קושית התוס' במ"ע ודו"ק:
(שם) **ואפי' לקנותו להאכילו לפועליו כו'.**עש"ך שרוצה לסתור דברי רמ"א ולהוכיח מרש"י בעבודת כוכבים דף ס"ג דלא כוותיה והיינו דעל הא דתניא שם דאם אמר להם צאו ואכלו ואני פורע חושש משום וכו' ומוקי לה כגון שנעל ונתן ביד פירש"י שנשא מיד החנווני ונתן להם דהשתא איהו ספי להו אסורא ולאו משום פרעון דלאחר זמן הוא אלא דקננהו במשיכה ואשתכח שלקח יי"נ וכו'. ומעתה מוכח דל"ש סחורה במאכיל לפועלים דאל"כ ל"ל לרש"י לומר דהשתא איהו קספי כו' ת"ל דבלא"ה אסור דהא הוי דרך סחורה שאסור לעשות ביי"נ ובשאר דברים הנשנה שם אע"כ דל"ש איסור סחורה בקונה להאכילו לפועלים ואמנם אמ"ו אמר דאין ראייתו מרש"י מוכרחת דהנה כל טעם דיש לאסור בקונה להאכילו לפועליו הוא משום שקונה דבר איסור בזול ונשתכר בזה וא"כ אם האיסור במקח שקונין דבר המותר אינו אסור למכור ולהאכיל דלא שייך איסור סחורה בכה"ג דהא אינו מרויח ומעתה התם בברייתא גבי צאו ואכלו בדינר אין בע"ה מרויח בין אם הוא ביוקר או בזול דעכ"פ צריך ניתן להם הדינר לכך ל"ש התם איסור סחורה ולפיכך הוצרך לפרש משום דאיהו ספי להו אסורא וק"ל:
(שם) **חוץ מן החלב שהרי נאמר בו יעשה מלאכה כו'.**י"ל לשיטת הט"ז דס"ל להרשב"א נמי אסור ד"ת היכי מוכח מהאי קרא דלאכילה שריא למכור דילמא דווקא למלאכה התיר הכתוב וכמו דכתיב יעשה לכל מלאכ' וצ"ל דס"ל להרשב"א דדבר המיוחד לאכילה אסור למכור אפילו למלאכה דעיקר הקפידה התורה על דבר שעומד לאכיל' ואף דעכשיו אינו מוכר לאכילה וכן להיפך אם עומד למלאכה אף שמוכר לאכילה מותר וא"כ חלב אי לאו קרא היה מסתברא לאסור דהא עומד לאכילה ושפיר מוכח דלא נאסר כלל לעשות בו סחורה דאל"כ אף למלאכה נמי לתסר משא"כ לשיטת תוס' דס"ל דבר מיוחד לאכול מותר למכור לעשות ד"א באמת י"ל דחלב אסור למכור לאכול וכ"ה בתוס' להדיא אך קשה אכתי מנ"ל דקרא מתיר לעשות בו מלאכה דלמא לא איירי רק בנזדמן לו ולא אתי לאשמעינן רק היתר הנאה בחלב וצ"ל דא"ת דחלב אסור לעשות בו כל סחורה אם כן ל"ל קרא דלאיסור הנאה הא מצינו למילף משרצי' דהא התם מותר בהנאה א"כ ה"ה כאן בחלב וע"כ צ"ל דאתי לאשמעינן דמותר לעשות בו סחורה וא"ש ודו"ק:
(שם) **וכן מי שנזדמנה לו כו'.**עש"ך ס"ק א' זהו מקרא מלא בתורה וכו' ואפשר י"ל דקרא לא התיר רק היכא דליכ' גר ליתן לו משא"כ היכא דאיכא גר שיוכל ליתן לו ה"א דאסור לעשות בו סחורה קמ"ל דבכה"ג נמי מותר וק"ל. [הגה"ה זה צ"ע דחדא דהא האידנא ליכא גר תושב ועוד דהא אמרי' באמת בעבודת כוכבים דף כ' דצריך להקדי' נתינ' דגר תושב וצ"ע]: