(סימן קי"ח בש"ע סעיף ד') **אבל בדברים שדי בחותם א' כו' לא חשיב חותם.**ועיין ש"ך ס"ק כ"ב ומ"ש ואע"ג דלר"ת ודאי סגיא אף במפתח אחד מ"מ אנן לא סמכינן עליו רק בחותם אחד ודברי הש"ך לכאורה תמוה דכיון דהרמ"א פסק שם כר"ת דבעובד כוכבים סגי בחותם אחד למה לא סמכינן גם אמפתח לחוד ונ"ל אף לפי' ר"ת דמחלק בין ישראל חשוד לעובד כוכבי' דבעובד כוכבי' ס"ל כר"א דסגי בחותם אחד מ"מ לא ס"ל לגמרי כר"א דוודאי לר"א דס"ל דסגי בחותם אחד ולא מחלק כלל בין חשוד לבין עובד כוכבים והיינו משום דלא חייש לזיופא כלל והלכך אין חילוק בין ישראל חשוד לעובד כוכבים והלכך גם במפתח סגי אבל לרב דאמר צריך חותם תוך חותם והיינו משום דס"ל חוששין לזיופא א"כ שפיר איכא לפלוגי בין ישראל חשוד לעובד כוכבים דעובד כוכבים מותר בחותם אחד משום דמירתת וישראל חשוד לא מירתת וכמ"ש הפוסקים בכמה דוכתין לכך צריך חבת"ח ולפ"ז אף דקאמר ר"א או חותם או מפתח היינו לשיטתו דלא חיישינן כלל לזיופא א"כ מה לי חותם מה לי מפתח משא"כ לדידן דקי"ל כרב דחוששין לזיופא ומחלקינן בין עובד כוכבים לישראל חשוד והיינו משום דמירתת א"כ אף במקום דישראל חשוד מותר ג"כ בחותם א' מ"מ איכא נפקא מיניה בין מפתח לחותם דבחותם מירתת כיון דרואה שיש כאן חותם ישראל נתפס עליו כגנב אבל מפתח דליכא למימר הכי לא מירתת וחיישינן לזיופא לכך לא הגיה הרמ"א כאן כלום והדברים ברורים למבין:

(ש"ך ס"ק כ"ו) **וכ' המרדכי בפ' גיד הנשה כו' מעשה בא לידי כו' והוסיף אבל אם לא שאלו השוחט לא הוי סימן וכו'.**ע"ש ופי' אפילו אם לא היה כלל חשש חליפין ה"ל למיסר דחוששין דלמא העובד כוכבים לא היה רוצה לילך ולטרוח אצל השוחט ושחטה בעצמה אבל אם השוחט אומר שהיתה אצלו א"כ חזינן שלא חשש בטרחא לכך מותרת משא"כ בלא שאלה לשוחט אסור דחיישינן כמ"ש ודו"ק:

(שם בש"ע סעיף ט') **והוא שלא יהיו מצוים שם עובדי כוכבים היודעים לכתוב.**ואע"ג דלעיל בס"ג כ' המחבר דעה זו בשם וי"א דמשמע דלאו אליביה דכ"ע וכאן סתם הדבר מבלי חולק וצ"ל דבשלמ' לעיל מיירי שהפקיד אצל עובד כוכבי' דשם איכא למימר כיון דהוא הפקיד אצלו וכתב עליו אותיות אמרינן מסתמא דזה הוא שהפקיד אצלו ולא חיישי' שמא החליף את שלו וגם הלך לעובד כוכבים שיודע לכתוב אותיות דזה הוי תרי חששות וכולי האי לא חיישינן משא"כ הכא בבשר הנמצא ביד עובד כוכבים דליכא אלא חדא חששא דלמא קנה מן העובד כוכבים שיודע לכתוב וזה כ"ע מודים דחיישינן וק"ל:

(שם בש"ע סעיף י') **ואם אינו נהנה בחליפין מותר בכל ענין כו'.**הקשה הפ"ח דהא בעבודת כוכבים דף ל"ט ע"ב מוכח דאפילו אינו נהנה בחליפין נמי חיישינן לאחלופי דקאמר פת למאי ניחוש כו' אי לאחלופי כו' אי כי הדדי נינהו כו' כיון דאיכא חותם א' לא טרח ומזייף א"כ מוכח דאף היכא שאין נהנה בחליפין נמי צריך חותם אחד ולק"מ דודאי בפת אם שלח פת ע"י עובד כוכבים שפיר איכא למיחש דלמא לא יהיה לו כלל פת לעובד כוכבים עד שיהיה מוכרח לפת ישראל ואחר כך כשירצה לקיים שליחתו יחליף בפת שלו ואם כן אין נהנה בחליפין גדול מזה וחיישינן לאחלופי משא"כ היכא דידעינן דאית ליה לעובד כוכבים פת שלו בכה"ג ודאי לא חש לאחלופי היכא דלית ליה הנאה מישראל:

(שם סעיף י"א) **ישראל ועובד כוכבים ששפתו ב' קדירות כו' מותר ואין לחוש כו'.**והנה אם ודאי החזיר ישראל פניו אי אסרינן ליה לתבשיל הביא בהגהת אשר"י ב' דעות בזה וז"ל משמע דאי מהדר אפיה ישראל חיישינן ומכאן פוסק הרב פיטר בשם ר"ת שאם היו שתי קדירות ע"ג כירה אחת וכו' ואהדר ישראל אפיה חיישינן דלמא שדי עובד כוכבים נבלה ואסור והר"ב מרעגנשבורג מתיר עכ"ל והנה יש רוצים להוכיח דאף התוס' ס"ל ג"כ לאסור דתוס' הקשו בריש עבודת כוכבים דף י"ג ע"א ד"ה דלמא מהדר כו' וא"ת מ"ש משאר אסורים דשרי ביוצא ונכנס וי"ל כו' עכ"ל וא"א דס"ל אף הכא מותר אפילו החזיר פניו א"כ לא קשיא תוס' מידי דהא באמת הכא גם כן מותר כמו שאר אסורים וע"כ צ"ל דס"ל דאם החזיר פניו אסור וגם מתירוצם משמע לכאורה הכי דאם החזיר אסור מדתירץ דהכא מיירי דאין נתפס עליו כגנב אבל באמת אין מדבריהם שום הכרע די"ל ודאי דס"ל אפי' אם הוא מהדר אפיה נמי מותר אלא דקושייתם הוא דל"ל דהטעם דלא חיישינן כו' ת"ל דה"ל יוצא ונכנס לזה תי' התוס' דהוכרח להאי טעם משום דיוצא ונכנס לא מהני בכה"ג משום דאין נתפס עליו כגנב לכך הוצרך לומר דל"ח למיהדר אפי' וק"ל: