(סימן ק"כ בש"ע סעיף ב' בהגה"ה) **ודוקא שלחלח ידיו במי מקוה אבל לא במים תלושים כו'.**עיין בט"ז סק"ד וש"ך ס"ק ב' שהאריכו למעניתם ונראה שהמה מפרשים דברי רמ"א שלחלח ידו במי מקוה היינו אפילו שתלש מים ממי מקוה מהני לכך הקשה מה שהקשה וע"ש באריכות אבל האמת יורה דרכו דהפי' בדברי רמ"א לא כן הוא והוא דודאי אם תלש מים ממי מקוה לא מהני בלי רפוי ידים ומש"כ ודוקא שלחלח ידיו ר"ל שנתן ידו תחלה תחת מי מקוה ואח"כ בעודה תחת המים מבלי שום תלישה נוטל הכלי בתוך ידיו ואז לא הוי חציצה כיון דלא ניתלש כלל ממקוה עדיין שם המקוה עליו ולא נתבטל כיון שהוא עכ"פ משקה טופח משא"כ אם הוציא מתחלה ותלש המים ממקום חבורו דאז ליכא שם מקוה עליו וחיבור למקוה נמי לא הוי אם אין מרפה ידיו דמשקה טופח בכה"ג לא אמרי' חבור למהוי שם מקוה עליו וזה הראיה שכתב המרדכי מפ"ז דמקואות המטביל כו' מפני שהמים מקדימין כו' היינו כיון שאי אפשר שלא יהיה המים קודם למקום הרגלים א"כ כיון שהם בתוך המקוה לא נתבטל שם מקוה ממנו ולכן מהני אף בלי רפוי וק"ל ועי' בט"ז:

(שם סעיף ג') **יברך על טבילת כלי.**כ' ש"ך ס"ק ח' שיש שפוסקים לברך על טבילת כלי מתכות וי"ל דהא דכתב לברך על טבילת כלי מתכות היינו להך פוסקים דס"ל טבילת כלים דאורייתא א"כ עיקר המצוה הכתובה בתורה הוא כלי מתכות כמ"ש כל אשר יבוא באש תעבירו באש והיינו כלי מתכות משא"כ להפוסקים דס"ל דהוא מדרבנן ומדרבנן גם כלי זכוכית צריך טבילה א"כ אין לברך על כלי מתכות דהא גם כלי זכוכית צריך טבילה

(שם סעיף י"א) **וחזר ופדאו ממנו אינו צריך טבילה.**עש"ך ועי' בתוס' דעבודת כוכבים פ"ה דף ע"ה ע"ב ד"ה אי משום דקסבר כו' ומה שפי' המהרש"א שם משמע דווקא לאחר שחזר ופדאו א"צ טבילה משא"כ בעודה ביד עובד כוכבים אם ישראל משתמש בו צריך טבילה דהא מפרש הטעם דהא דכתבו תו' סוף הדיבור אבל הממשכן כלי לעובד כוכבי' וחזר ופדאו א"צ טביל' משום דהשתא פדאו חזינן דלא היה דעתו מתחלה לשקועי ממש אבל קודם לכן שפיר יש לספוקי שמא דעתו לשוקעו ואם כן צריך טבילה עכ"פ בלי ברכה משא"כ אם נאמר הטעם משום דקיי"ל דעובד כוכבים מישראל אין קונה משכון א"כ הוי מתחלה ועד סוף כולה דישראל וק"ל: