(סימן קכ"א בש"ע סעיף ו') **כלי מתכות אע"פ כו'.**עט"ז ס"ק י"ד באורך והנה י"ל לשיטת הרשב"א וסייעתו דלא מהני כלל הכשר באותו מקצת והיינו ג"כ דלא פליט מידי והנה המחבר פירש לעיל ר"ס צ"ד דמשערין רק מה שנתחב בקדרה דמשמע ל"ש נשתמש בכולה ל"ש השתמש במקצת מ"מ לא פליט מכולו מבלי שום ראיה מש"ס וצ"ע דמנ"ל לומר דבר זה ובשלמא ארשב"א לק"מ די"ל דס"ל כי היכא דבלע ה"נ דפליט והא דלא מהני הגעלה במקצת היינו משום דאין כח בהגעלה במקצת הכלי כדי להפליט כל מה שלמעלה ממנו ובאמת אפשר אם תוחב מקצת כף של חלב תוך קדירה צריך לשער נגד כל הכף משא"כ על המחבר קשה דהא הרמ"א כתב שם דדעה ראשונה עיקר וצ"ל דהמחבר הוכרח דע"כ צ"ל מה שלמעלה אינו פולט כלל דהנה הרא"ה בבדק הבית מקשה על הרשב"א מהא דאית' בזבחי' דף צ"ו ל"צ אלא לדאמר מר כו' בישל במקצת הכלי וכו' ולכן ס"ל להרא"ה דוודאי אם אינו רוצה רק להשתמש רק האי מקצת שנגעל לא צריך להגעיל על מה שלמעלה ממנו ומעתה שפיר קאמר דזהו חומרא בחטאת דחטאת אף אם אינו רוצה להשתמש רק באותו מקצת שנגעלה אפ"ה צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי משא"כ לדעת רוב פוסקי' דהא דצריך הכשר בכל הכלי היינו משום שאינו פולט הכל ממה שלמעלה ממנו רק דפולט כל שעה ושעה בשעת תשמיש א"כ אין לפרש כלל האי דזבחים כמ"ש דהא אף בשאר אסורים דיעבד נמי אם הוא משתמש באותו מקצת שהגעיל הוא נמי אסור וצ"ל דהרשב"א מפרש האי דזבחים כך דס"ל כשיטת ר"ת דעירוי מבטל כדי קליפה ותניא בחטאת עירה לתוכו רותח הוא צריך מריקה ושטיפה ממש משא"כ בשאר אסורים אמרינן כבולעו כך פולטו וא"צ הכשר בכלי ראשון רק סגי על ידי עירוי לפ"ז משני שפיר הש"ס ל"צ וכו' ולא מיירי בבשל מקצת הכלי ולא ממלא על כל גדותיו אלא דאיירי דהוא מלא כל הכלי על כל גדותיו רק שהבישול פועל הבלוע רק למקצת הכלי והיינו ע"י עירוי דהוא אינו מבשל אלא כדי קליפה דההפרש בין חטאת לשאר אסורים הוא דבחטאת אע"פ שלא נבלע בכדי קליפה מ"מ צריך הגעלה גמורה משא"כ בשאר אסורים דא"צ הכשר רק ע"י עירוי משא"כ בנשתמש במקצתו דחיישינן דהלך הבלוע גם למעלה ממנו אין חילוק כלל בין חטאת לשאר אסורים דלא מהני להו הגעלה במקצת כלי וע"כ אתה צריך לפרש הכי דאל"כ קשה למה לא משני הש"ס הכי דיש חילוק בין חטאת לשאר אסורים לענין ערוי אע"כ דהפי' הש"ס באמת הכי הוא ודו"ק: