Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 131
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(סימן קל"א בש"ע סעיף א') **ישראל שעשה יינו של עובד כוכבים בטהרה כו' וחבית שהיין בו פתוח לרשות הרבים מותר כו'.**עי' ש"ך סק"ד ודעת הר"ן והרשב"א בשם הראב"ד דהיכא דאין העובד כוכבים דר בחצר מותר בלא חותם כיון דפתוח לר"ה ונ"ל דכ"ע מודו בזה לדינא עכ"ל הש"ך ע"ש וי"ל דהא תוס' ע"כ לא ס"ל כן בסוף פ' ר' ישמעאל דף ס"ו ע"א ד"ה המטהר יינו של עובד כוכבים דמקשים שם על פי' רש"י שפי' דרישא דמתני' נמי איירי שכתב לו התקבלתי ובלא מפתח וחותם כלל הא אפילו יינו של ישראל אסור להניח ברשותו בלא מפתח וחותם ע"ש לכן רוצה לפרש דרישא וסיפא מיירי הכל במפתח וחותם והיכא דליכא פתח פתוח לר"ה אף במפתח וחותם אסור ע"ש ואי אמרת דס"ל דהיכי שאין שם דר עובד כוכבי' מותר לק"מ דלמא מיירי מתניתין שאין עובד כוכבים דר באותו בית לכן מותר אף בלא חותם א"ו דלא ס"ל לתוס' הכי אבל לק"מ דמתני' לא איירי כן דא"כ ק' סיפא דקתני ואם כתב לו התקבלתי מותר ואי לא אסור ואי מיירי בכה"ג אף בלא התקבלתי נמי מותר א"ו דליכא לאוקמי בכה"ג ולעולם דס"ל לתוס' כדעת הרשב"א והר"ן הנ"ל:
(שם בהג"ה) **ויש מי שאומר שבחותם בתוך חותם כו'.**וזהו לשיטת רש"י שהבאתי לעיל בסמוך דפי' רישא דמטהר יינו כו' מיירי בלא מפתח וחותם רק שאמר התקבלתי אבל במפתח שרי אף אין פתוח לר"ה ובעיר שרובה עובדי כוכבים והנה הא דצריך מפתח וחותם שפ' דווקא היינו לשיטת הרי"ף ותוס' דס"ל דאף בעובד כוכבים צריך חותם בתוך חותם אף לר"א כמ"ש המחבר לעיל סימן קי"ח סעיף א' משא"כ לפמ"ש הרמ"א שם בהגהה דבעובד כוכבים א"צ רק חותם א' כשיטת ר"ת ע"ש א"כ במטהר יינו א"צ חותם בתוך חותם א"כ ק' לרמ"א שכ' כאן שצריך חותם בתוך חותם. וי"ל דהנה תוס' כ' לשיטת רש"י וכי יהיה מותר להניח בבית עובד כוכבים בלא חותם כלל כו' וצ"ל רש"י ס"ל כר"ת דבעלמא סגי בחותם א' ורישא דמתני' איירי בחותם א' לכך אם כ' לו התקבלתי בחותם א' אם פתוח לר"ה ועיר שישראל ועובדי כוכבים דרים שם אך אם הוא רוב עובדי כוכבים או אינו פתוח לר"ה אסור היינו דלא מהני חותם א' אבל חותם בתוך חותם מהני וזה שכתב הרמ"א כאן דמטהר יינו (היינו) דווקא צריך חותם בתוך חותם ולק"מ:
(סעיף ב' בהג"ה) **ישראל ועובד כוכבים שטהרו כו'. ולא חיישינן לשותפות עובד כוכבים.**עיין ש"ך סקי"ד וי"א דמקשים ממ"נ היכא מיירי אם כבר נתן המעות לעובד כוכבים הראשון א"כ לא הוי בכלל המטהר יינו של עובד כוכבים וא"כ יהיה מותר לשיטת הרמ"א בחותם א' ואי בדלא נתן המעות מ"ט כ' הרמ"א דלא חיישינן לשותפות משמע דעיקר טעמו דיש לאסור משום שותפות של עובד כוכבים ע"ש ונ"ל דהנה כל מה דאמרינן דהיכא דאיתי' לעובד כוכבים שייכות ביין שאסור דלא מרתת היינו משום דאף אם נסך ביין ואסרו דיוכל לומר אף אם ישראל יראה שאסרו יוכל לומר בשבילי אני מנסך וכ"ז ל"ש ביין של עובד כוכבים דמ"מ מרתת שלא יהיה נתפס עליו כגנב בשלמא גבי יינו של ישראל יכול לאשתמוטי ולומר דלא ליקח ולגנב מיין הוא בא רק משום תיבת יי"נ רוצה לנסכו והיינו דדעתו של עובד כוכבי' שיהי' כל יין שבעולם מנוסך לעבוד' כוכבים לכך כיון דמצי לאשתמוטי גם לא נתפס עליו כגנב היינו שהישראל יאמר שהוא רוצה ליקח ממנו ואח"כ יקבל כל דמי יין כיון דמצי לאשתמוטי כנ"ל משא"כ הכא ביין של עובד כוכבים כיון דלא מצי לאשתמוטי ולמימר שדעתו היה לנסכו לעבודת כוכבים משום חיבת יי"נ דהא גם עובד כוכבים זה ינסכו א"כ זה ודאי מרתת שלא יהיה נתפס עליו כגנב לכך כתב ולא חיישינן לשותפות של עובד כוכבים כלומר וא"כ יש לאסור בחותם אחד כיון דאיתא לעובד כוכבים שותפות בו כנ"ל ומצי לאשתמוטי כנ"ל אינו נתפס עליו כגנב מ"מ מותר כיון דהמפתח ביד הישראל הוי כחותם בתוך חותם: