(סימן קל"ב בש"ע סעיף ב') **ישראל שמכר יינו כו' והרי זה כמוכר סתם יינם.**עיין ש"ך ס"ק י"א הקשה ב"י דהא לאותו עובד כוכבי' עצמו שרי כו' כדלעיל והב"ח בקונט' אחרון תי' בענין אחר והיינו בשלמא לעיל שנסכו עובד כוכבים שלא מדעתו לכך יוכל לקבל מאותו עובד כוכבים דמי יין משא"כ הכא דמרצונו ומדעתו היה מנסך העובד כוכבים להיין גם לאותו עובד כוכבים אסור דברים הללו ברורים הם רק ע"ש ולפ"ז הא כתב לעיל בסימן קכ"ט דאם הודיע שהפליג אם שהה כדי כו' אסור וה"ה דאסור למכור לעובד כוכבים זה באשר שמרצונו עשה עכ"ל הב"ח ואינו דומה כלל להך דהכא בשלמא הכא נתן היין ליד עובד כוכבים כדי לנסך אותו משא"כ התם דאף אם הודיע שהפליג מ"מ לא היה רצונו שינסך רק שהיה סבר שלא ינסך ושרי למכור אותו לעובד כוכבים עצמו וק"ל:

(שם בסעיף ב') **דאז ע"כ הוא מנדנד.**עיין ש"ך ס"ק ט"ז שמקשה דהוא נגד הש"ס ר"פ השוכר את הפועלים דף ע"א ע"ב והניח בצ"ע ונראה דלק"מ דודאי כל הוכחה דר"א דקאמר ואי ס"ד משיכה בעובד כוכבים קונה מדמשכא קנה ויי"נ הוי עד דנגע הוא הכל למ"ד ניצוק אינו חיבור אבל למ"ד ניצוק חיבור שפיר י"ל דמשיכה בעובד כוכבים קונה ואפ"ה אי לאו דשקיל דמי בתחילה דמיו אסורין והיינו כיון דנקט העובד כוכבים כלי והוי מה שבתוך הקרקעית הכלי יי"נ ונאסר הקילוח של מעלה אפי' קודם ביאתו לתוך הכלי וניטל דמי יי"נ רק למ"ד ניצוק לא הוי חיבור א"כ אף שמנדנד הכלי ונאסר היין שבקרקעית הכלי מ"מ הקילוח אינו נאסר וא"כ שבא הקילוח לתוך הכלי קני עובד כוכבים במשיכה וא"כ לא הוי דמי יי"נ א"ו דמשיכה אינה קונה בעובד כוכבים לפ"ז אין מקום לקושיית הש"ך והדברים ברורים:

(שם בהג"ה) **מיהו אם מדד לכלי של עובד כוכבים כו' דמיד שבאו לאויר הכלי קנאו ולא נאסר היין עד שנגע כו'.**עיין ש"ך ס"ק כ"ד ונ"ל בזה הוא משום דס"ל להטור דודאי הסברא נותנת דהיכ' דבדיעבד מותר אפילו בתערובת ממש דיש להתיר בניצוק אף לכתחלה ע"ש ולכאורה דבריו תמוהים א"כ כנ"ל ניצוק דקיי"ל לעיל סימן קכ"ז דהוי חיבור והיינו אם מערה לכלי שיש בו יין של עובד כוכבים נאסר היין שבכלי שמערה ממנו דהוי כמו נתערב תחתון בעליון ואע"ג דקי"ל כר"ש בן גמליאל דמותר למכור הכל חוץ מדמי יי"נ שבו וא"כ מותר תערובות בדיעבד ואפ"ה אמרינן ניצוק חיבור וצ"ל דס"ל להש"ך דודאי היכא שניכר היי"נ כדלעיל סי' קכ"ו ומקרי שם איסור עליו בכה"ג שפיר אמרינן ניצוק חיבור אבל הכא שהוא רק מעט עכבת היין שאין בו שוה פרוטה ע"ז לא מקרי שם איסור כלל ובכה"ג לא אמרינן ניצוק חיבור אך על מה שתירץ על הא דכתב בדברי הטור דכשתופס עובד כוכבים הכלי בידו מותר וע"ז תי' וזה לשונו או משום דכיון אפילו בתערובת שרי בדיעבד לא מתסר משום ניצוק חיבור דברי אלה אין להם שחר כלל דהנה ב' טעמים איכא בניצוק חיבור א' דאם מערה לכלי שיש בו יי"נ הניצוק מחברם וה"ל כאלו יין נסך מעורב בהו במה שלמעלה וטעם ב' אם נגע העובד כוכבים ביין שלמטה הניצוק מחבר כאלו נגע למעלה והנ"מ הוא זה אם אמרי' דנאסר מטעם תערובת אמרינן ימכר הכל חוץ מדמי יי"נ שבו אבל היכא דנגע למטה והוי מה שלמעלה נמי כאלו נגע בו נאסר הכל ולא שייך למכור הכל חוץ מדמי יי"נ שבו לפ"ז ק' על הש"ך דהא היכא שתפס העובד כוכבים בידו הכלי דאסור הוא מטעם דא"א שלא ינדנד ונאסר הכל והוי כאלו נגע למעלה העובד כוכבים ג"כ יותר נ"ל לתרץ דברי רמ"א כיון דבלא"ה בהפסד מרובה קי"ל דניצוק א"ח כר"ת א"כ ה"ה הכא לענין לקבל הדמים שפיר יש לסמוך עליהם אף שלא במקום הפסד מרובה:

(סעיף ד') **מי ששכר פועלים כו' אבל אם נתנו עובד כוכבים ליה להוציא עכשיו כו'.**עש"ך ס"ק ל"א אבל לפענ"ד לדעת הטור דלא דמי כו' עיין שם ולכאורה הוא נגד הש"ס דעבודת כוכבי' דף ס"ג בפ' השוכר דקאמר בא עלי' ואח"כ נתן לה אתננה מותר ורמינהו כו' א"ר נחמן בר יצחק אמר רב חסדא לא קשיא הא דאמר לה התבעלי לי בטלה זה כיון דבשעת ביאה נתחייב ליתן לה הטלה זה דווקא לאתנן לכן אסור אפילו נתן אח"כ והא דאמר התבעלי לי בטלה סתם כיון דלא הוברר הטלה בשעת ביאה אף שנתן לה אח"כ מותר א"כ ה"ה כאן דבשעה שנתן להם הדינר עדיין לא הוברר היין כלל ואיזה יין שירצה נותן אח"כ לפועלים וא"כ למה אמרינן הכא דהוי כאלו הופקד והתם לא אמרינן הכי דהא הבעילה דהתם הוי כמו נתינת מעות לחנוני דהכא ויש לתרץ דטובא איכא בינייהו דהכא ביי"נ דחליפי יי"נ ג"כ אסור בהנאה א"כ כיון שהקדים הדינר קנה היי"נ ואף דיכול ליתן לו איזה יין שירצה מ"מ יין מחויב ליתן לו והלכך אח"כ כשנותן לפועלים ממ"נ או דנותן היין שאמר תחלה בשעת נתינת המעות או שהוא חליפין הרי נהנה מאיסורי הנאה או מיי"נ עצמו או מחליפי יי"נ דג"כ אסור בהנאה משא"כ גבי אתנן דחליפין מותרין לכך אם לא הוברר הטלה בשעת ביאה ליכא שם אתנן עליה רק שם חליפין ומותר ולא דמי כלל לנדון דהכא וק"ל: