Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 134
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(סימן קל"ד בש"ע סעיף א') **יין שנתנסך לעבודת כוכבים שנתערב ביין של היתר אסור בהנאה כו'.**עי' ש"ך ס"ק א' שהביא בשם אבל מתו' מוכח דלא כהרמב"ן והרא"ש שהקשה בזבחי' ובנדה על הא דאמרינן בשבת ס"ה ובנדרים מ' דשמואל עביד לבנתי' מקוואות ביומי ניסן ומפצי ביומי תשרי משום שמא ירבה נוטפין על הזוחלין ומקש' לפי מאי דקי"ל אסו' לגו הית' קמא קמא בטיל א"כ ה"נ נימא קמא קמא בטיל ע"ש ולפ"ז ע"כ צ"ל דלתוס' ס"ל דלא כהרמב"ן דלהרמב"ן דס"ל היכא דאסור במשהו מן התור' או מדרבנן לא אמרינן קמא קמא בטיל ברוב ואפי' בנפל איסורא לתוך היתרא וגבי יי"נ הוא דאמרינן דאם נפל איסורא לתוך היתרא דקמא קמא בטיל ולא אמרי' חוזר וניעור א"כ מה קשה להו משמואל דהא שמואל ס"ל דמין במינו במשהו א"כ ליכא מאן דס"ל בכה"ג דקמא קמא בטיל אלא ע"כ דתוס' לא ס"ל כשיטת הרמב"ן אלא אף אם נפל ס' בבת אחת כיון דיי"נ אסור מן התורה בכל שהוא א"כ מה לי ס' בבת אחת או לא והא דמותר איסור לגו היתירא היינו משום דהיתירא עומד במקומו ואיסור בא לגבולו איכא חשיבות להיתר ואמרי' דאסור' קמא קמא בטיל הלכך שפיר מקשו מהא דשמואל ודו"ק:
(שם סעיף ג') **מים שנתערבו ביין או יין במים בנותן טעם כו'.**עי' ש"ך ס"ק ט"ז מה שמקשה לשיטת רש"י אמאי לא נימא חנ"נ וכו' ע"ש. והנה כל קושייתו הוא לשיטת רא"ש שהביא לעיל סעיף א' דבבת אחת גם במין במינו מותר וע"כ דמיירי הכא בזה אחר זה משא"כ לשיטת תוס' דס"ל מין במינו נפל היתירא לגו אסורא אף ס' בב"א לא בטילים לק"מ דאיכא למימר דהכא מיירי בנפל מים בבת אחת באופן דלא שייך חנ"נ אבל לדעת הרא"ש דאם נפל בבת אחת מותר גם במין במינו אמרי' חתיכה נעשה נבילה. וי"ל דהא דאמרי' חתיכה נעשה נבילה הוא מב' טעמים. חדא כיון שנבלע בחתיכה איסור שוב אי אפשר לסוחטה ואף דאיכא אח"כ ס' נגד האיסור אין האיסור נפלט ממנו לעולם וצריך ס' נגד כל האיסור וחדא אף דאמרינן אפשר לסוחטה מ"מ כיון דנפל פעם אחת שם איסור על החתיכה שוב לא חזר להתירא והרמב"ם כתב פ"ט מהלכות מאכלות אסורות אם נפל טפת חלב בקדירה ולא נודע על איזה חתיכה נפל ינער הקדיר' כדי שיתערב כל הטעם בכולו ומקשי' עליו מאי אהני אם ינער כיון שנפל איסור על החתיכה האי חתיכה נ"נ ויצטרך ס' נגד כל החתיכה והשתא דלא נודע איזה הוא יצטרך ס' נגד החתיכה הגדול' שבקדירה ומתרצים כיון שלא נודע איזה חתיכה הוא שנפל עליו לא אמרי' חתיכה נעשה נבילה דלא אמרינן חתיכה נעשה נביל' אלא היכא דהוברר החתיכה ונקראת שם איסור עליו משא"כ היכא דלא נודע ולא הוכר החתיכה לא אמרי' חנ"נ ולפ"ז הכא לא שייך כלל חתיכה נעשה נבילה מצד דא"א לסוחטה בשלמא גבי איסור שנבלע בחתיכה ע"י בישול וכדומה בהא שייך לומר א"א לסוחטה משא"כ היכא שהדבר נבלע ומתערב שפיר אפשר לסוחטו ואי אמרת הטעם משום דכבר נקראת שם איסור עליו שוב לא חזר להתירא ג"כ לא שייך הכא דהא לא הוכר החתיכה בשעה שנבלעו האיסור והוי דומיא דקדירה שנפל בה טיפת חלב שכתב הרמב"ם דלא שייך בו חנ"נ ולק"מ:
(שם סעיף ג') **ואם נתרבה המשקה האסור כו'.**דבריו בכאן סותרים זא"ז עיין ט"ז וש"ך ס"ק י"ד שרוצים לתרץ קושיית רמ"א ודבריהם דחוקים ונ"ל דהנה שיעור ביטול יין במים הוא אחד בששה כמ"ש המחבר לקמן ס"ה ואף דלפעמים ליכא טעם יין כלל אף בפחות מששה מ"מ לא פלוג רבנן דכל פעם צריך ששה חלקים מים אפילו ליכא טעם יין כלל והנה הא דפליגי הפוסקים לענין א"א חוזר וניעור או לא היינו לענין מין במינו דליכא טעם כלל משא"כ מין בשאינו מינו דאיכא נתינת טעם וודאי אמרינן חוזר וניעור דטעם כעיקר דאורייתא לפ"ז ודאי ס"ל להמחבר היכא דאיכא נתינת טעם אמרי' חוזר וניעור כמ"ש המחבר לעיל סי' צ"ט והכא הכי פי' אבל אם נפל המשקה האיסור לתוך המשקה מותר ראשון ראשון בטיל היינו אפילו נתרבה עד דליכא ד' חלקים מים ואיירי בליכא נתינת טעם ולא יהיה אסור אלא משום ל"פ דמ"מ צריך ו' חלקים ובכה"ג מותר כיון דליכא נתינת טעם דבכה"ג לא אמרי' חוזר וניעור והוי דומיא דמין במינו דלא אמרי' חוזר וניעור אבל אם נתרבה כ"כ עד שיהיה בו נתינת טעם שפיר אמרינן חוזר וניעור וזהו שכתב המחבר אם נתרבה עד שיהיה בו כדי ליתן טעם אסור ולק"מ ודו"ק כי הדברים ברורים:
(שם סעיף ה' בהגה"ה) **מיהו לא ימכור לעובד כוכבים הרבה ביחד שמא יחזור וימכור המים לישראל.**קשה ממ"נ ימכור לישראל הא כבר בטיל טעמא ואי אית ביה טעם יין הא יטעום ישראל שיש בו טעם יין ולא ישתה המים ולפי מש"ל דאף דליכא טעם מ"מ אסרוה רבנן אי ליכא ששה חלקים מים משום ל"פ רבנן ניחא ועי"ל דחיישינן דלמא מערב הישראל המים במאכל באופן שלא ירגישו היין ואף דעכשיו ליכא טעם יין מ"מ מעיקרא כבר נאסר ואמרינן חנ"נ לכן אסור למכור הרבה ביחד:
(שם סעיף י"א) **ואם הוא במקום שנהגו לאכול פת עובד כוכבים כו'.**עי' ט"ז ס"ק י"א מה שכתב ובפרישה תי' שמא יחזיר הב"ה וימכרנה לפלטר כו' ואינו נכון דא"כ יהיה אסור לקנות שום פת מפלטר מחשש שמא קנאו מעובד כוכבים ב"ה עכ"ל הט"ז ע"ש ולא היא דכן משמע בגמרא ערוכה בחולין דף נ"ה דבמקום שאין מכריזין הבשר הנמצא ביד עובד כוכבים מותר דאמרינן כל דפריש מרובא פריש ומ"מ אסור למכרו לעובד כוכבים טריפה במקום שאין מכריזין דחיישינן שמא יחזור וימכרנה לישראל וא"כ ה"ה הכא דלכתחלה שרי לקנות ממנו דאמרי' כל דפריש כו' אבל לכתחלה אסור למכור שמא ימכרנה לפלטר ולק"מ וק"ל: