Mateh Yehonatan on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 30
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(סימן ל' סעיף א') בין ברוב גובה בין ברוב הקיפה. פי' רוב הכמות של הגובה או מן ההקיפה אבל אם נחבס רצועה אחת אע"פ שעלה על רוב גובהה או היקיפה כשירה:
(שם סעיף ב') נפחתה וחסר ממנה כ"ש כסלע סריפה. זהו לשון הטור ואם נפחתה וחסר ממנה כסלע כתב רש"י שהיא טריפה ובעל העיטור כתב שהיא כשרה וכן יראה מדברי א"א הרא"ש ז"ל וכ' הב"י אין נראין דברי רבינו בזה שהרי כתב הרא"ש הא דאמר ר"נ כסלע כיתר מכסלע ומסתמא הוא תופס פירש"י ואמר מורי נ"י דקושיא זו יש לדחות ולומר דהרא"ש מביאה הא דר"נ לענין טומאה לא לענין טריפות כלל אבל אי קשיא הא קשיא דהנה זהו לשון הרא"ש בעופא מאי פי' רש"י נקבים דחסרון דעוף דליכא בגרגרת דילי' כאיסור כמה משערין וכו' ומתוך דברי רב אלפסי ז"ל משמע וכו' וקשה לפירוש רש"י וכו' ועוד מאי קמבעיא ליה האי שיעורא אי משערין בעוף טפי משאר איסורין כגון חסרון דגלגולת כמלא מקדח ולד"ה כסלע עכ"ל. הרי נראה בפירוש מדבריו דחסרון דגולגולת טריפה וצ"ל דוודאי הרא"ש סובר כשיטת בעל עיטור והא דכתב הכי פירוש כלומר מאי דוחקי ליה לרש"י לפרש כן ולא כדברי רב אלפס היינו משום דקשה ליה מאי קמבעי' ליה וכו' ורש"י לשיטתו דחסרון דגלגולת טריפה:
(שם סעיף ב') ואם נקבה נקבים שיש בהן חסרון כו'. עי' ב"י שר"ל דנקבים שאין בה חסרון מצטרפים לרוב דומיא דגרגרת ולפי מ"ש לעיל דכל רובה דגולגולת היינו רוב הכמות לא שייך לומר כלל נקבים שאין בהם חסרון להצטרף ולא דמיא לגרגרת דשם איסור דסדק כל שהוא אם הוא לרחבה ברובה משא"כ כאן דסדק אינו אוסר כלל. ומ"ש הב"י ומיהו היכא דאית בהו חסרון כי היכא דגרגרת השלם שביניהם נידנו כנקוב ה"ה הכא אמז"ל דמהרא"ש שהבאתי לעיל בסמוך מוכח דע"כ בגולגולת אין השלם שביניהם מצטרפין מדכ' ועוד מאי קמבעי' ליה הכא טפי משאר איסורין כגון חסר דגלגלת הלכך נראה כפירש"י ומבעי' ליה בעוף כי משערין שיעור חסר שלו כנגד איסור בבהמה קטן מאד שיעור חסרונו אי מחמירין שיעור כזה לצרף השלם עם החסרון וא"א כמ"ש הב"י דגם בגלגלת מצטרפין השלם עם החסרון גם לפירש"י קשה למה לא מבעי' גם חסרון דגלגלת כי שם ג"כ מצטרף השלם עם החסרון וא"ל כיון דסלע גדול משיעור איסר א"כ י"ל דשם גבי עוף אף שמצטרפין השלם עם החסרון אין כל כך קטן מאד א"כ גם על פי' רב אלפס לק"מ כיון דבגלגלת שיש בה שיעור גדול פשיטא להגמרא דיכול לשער קטן לפי קטנו משא"כ בשאר איסורים דאינה כ"כ שיעור גדול קא מבעי' ליה בעופא מאי אע"כ צ"ל דלא כב"י ובגלגלת אין השלם מצטרף א"כ לק"מ לפירש"י דהגם לשער בעוף לפי ערך סלע בבהמה ג"כ תולין מ"מ פשיטא ליה להגמ' דמשערין ולא מבעיא ליה שיעור סלע הוא קטן בעוף רק בגרגרת ודו"ק:
(שם סעיף ב') אפי' לא ניקב העצם אלא כל שהוא טריפה. והנה אותן אווזות ובר אווזות המצויים במדינותינו שיש על ראשם נוצות שקורין (שעפליך) וכשמסירין העור והנוצות יש נקבים בעצם הגלגלת וכבר כל האחרונים בתשובתם האריכו למצוא היתר עיין עליהם ורבים רוצים להתיר משום דהרבה מצויים ואמרי' היינו רביתי'. והמעיין בתשובת הרשב"א סימן ק"ח יראה שנדחה דבריהם ואין לנו לבדות מלבנו היינו רביתייהו אלא שכל אותו המין אית להו הך ריעותא כמו יונים דלית להו מרה דלא נמצא בשום א' מהן משא"כ אם יש בינייהו דלית להו הך ריעותא כלל אף שמצוי ביותר אין להתיר לדידן משום היינו ריבתייהו א"כ אין להתיר אותן אווזות משום האי טעמא ולאדמו"ר נראה למצוא היתר דהא דקי"ל בעוף המים נשבר העצם טריפה היינו דוקא בנשבר דמכח שבירת עצם נפל חולשא בקרום ותו לא קאי קרום משא"כ בנד"ד דנברא כך י"ל דגם בעוף המים קאי קרום וכ"מ בפירש"י דף נ"ו ד"ה וקרומו דק הלכך כי נשבר העצם תו לא קאי קרום עכ"ל משמע דוקא בנשבר ולא בנברא כך ועוד נוכל לומר דהאי דמטריפין נשבר עצם בעוף המים לאו דוקא דהוא וודאי טריפה אלא דהוא ספק טריפה. וא"כ דחזינן באותן אווזות דשהייה י"ב חודש וחיים וגם טענו ביצים ע"כ בנברא ליכא למיחש למידי וכ"מ ממרדכי ומדברי רמ"א בהגהות שכ' ואנן אין בקיאין ולכך יש להטריף וכו' בכל שהוא בעוף אפי' עוף דיבשה ואין חילוק כלל בין עוף דיבשה לעוף המים וזה וודאי בעוף היבש' שאין איסור לדידן אלא שאין אנו בקיאין דמהני י"ב חודש או אי הדר טענו א"כ גם בעוף המים הדין כך א"כ מוכח דלא הוי רק ס' טריפות כמ"ש: