(סי' ל"א סעיף א' בהגה"ה) והכי נהוג כו'. עי' ש"ך סק"ה ונראה מדבריו שהוא מפרש דברי המחבר שנמצא התולע בין ב' הקרומים באמת כן נמצא בהגהת אשר"י בשם ר"ח אבל דברי המחבר יש לפרש כמו שכ' במרדכי דאיירי שנמצא התולעים תוך המוח עצמו דא"ל מחוץ בא וכ"מ מתוס' גיטין דף נ"ו ע"ש לפ"ז כ' הרמ"א דאם היינו בקיאין בבדיקה היה מותר ומ"ש הש"ך דל"ד לתולעים שנמצא על הריאה וכו' י"ל וודאי אם נמצא נקב גם במוח י"ל לאחר שחיטה פירש אלא הכא מיירי שלא נמצא אלא קורט דם ודאי קודם שחיטה פירש דאחר שחיטה לא נעשה קורט דם כלל אך קושטא דמלתא דרוב פוסקים דלא אמרינן דלאחר שחיטה פריש אלא דווקא גבי ריאה ולא במקום אחר:

(שם ס"ב בהג"ה) היה ספק אם הוא מכוסה במוח או לא טריפה. ולמ"ש תוס' פרק א"ט דף מ"ב ע"ב ד"ה קסבר אין חוששין כו' דאוקמינן אחזקה מחיים וכו' ע"ש א"כ הכא הו"ל לאוקמי אחזקה דמעיקרא המוח דמסתמא הי' מקיפו במים ונ"ל דכל בהמה שיש בו מים במוח שכיח יותר שהמים מקיפו והוי דומיא דס' דרוסה דלא אוקמינן אחזק' דמעיקרא: