(סי' ל"ב סעיף ה') טריפות כו' ועד בכלל כו'. זהו דעת הרא"ש והריטב"א וראיתו מהא דקתני בברייתא והפרשה תידון כבשר משמע אבל פי פרשה טריפה ומוקי בגמרא בשלישית אבל לשיטת הרמב"ם ז"ל דפי פרשה שלישית כשירה היינו משום דקאמר שמואל אינו יודע א"כ בשנים עצמו לא בריר לי' דמחמירין כולי האי דפי פרשה שלישית טריפ' ועי' בתוס' פ' א"ט דמ"ו ד"ה ואת"ל והא דנקיט פרשה תידון כבשר ומוקי לה בגמ' בשלישית משמע אבל פי פרשה טריפה י"ל וודאי אי לא בריר לנו הטריפות בב' עצמו פי פרשה השלישי' כשר' והבריית' ודאי לא יהיה מסופק בדבר אלא או כשרה או טריפה ודאי והגמ' רוצה לומר דהברייתא מיירי בג' ר"ל דוודאי גם שנים עצמו טריפה א"כ י"ל דגם פי פרשה שלישית טריפה אבל לפי מה דמסופק שמואל דהברייתא לא מיירי אלא בראשונה ושפיר י"ל פי פרשה שלישית כשירה וכעין זה יש לפרש דברי תוס' ד"ה מאי לאו ר"א וכו':

(ש"ע סעיף ו') וחוששין למקום הקשרים. עיין פ"ח דר"ל דאפי' הלכה צריכה בדיקה כה"ג ואמר מורי נר"ו דע"כ מוכח דאפי' בכה"ג אף בהלכה א"צ בדיקה דאיתא בפרק כל הזבחים התערובת שנתערבה בטריפה וכו' האי טריפות ה"ד אי דידעה כו' א"ר ינאי דעירב נקיבת הקוץ בדרוסת הזאב ור"ל אמר דאיערב בנפולה ור' ירמיה אמר וכו' כולהו כר"ל לא אמרי קסבר הלכה אין צריך בדיקה וכו' וא"א דבכה"ג אפילו הלכה צריכה בדיקה אכתי קשה אמאי לא מוקי דאיערוב בהמה שהכו אותה על חוט השדרה דאפילו הלכה צריכה בדיקה אע"כ מוכח דאפילו כה"ג הלכה אצ"ב: