אמר המבאר טרם אני אחלה לדבר בביאור הפרשה הארוכה והרחבה הזאת לעצור במלין לא אוכל כי אם דברתי דברי על אוזן שומעת המעיין יצ"ו. דע אתה המעיין. יברכך השם שבפרשה הזאת תמצא לפעמים כתבתי על קצת עניינים עיין במקום פלוני ולא אצתי לבא ולהרחיב הביאור על אופן שלמותו אפס קצהו כמקצר ועולה אמנם היתה זאת לבד ביש מקומות שיצא המחבר ז"ל מגדר האגדה לבאר ענין ההלכות ודיניהם כעניני גזל ופר' סוטה ונזיר וברכת כהנים וכיוצא בהם וטעמי ונמוקי עמי להיות דרובא דאנשי המעיינים בספר הזה שמו פני כוונתם לבד אל הדרושים ההולכים על דרך האגדה יען כי הוא רוב מנין ובנין בספר זה ומעט מזער היוצאים מן הכלל הזה והם בטלים ברוב האלף וא"כ למה לי להגדיל אמרי' ודברים דברי' הדברי' להביא שרשי העניני' ההם למוצאיהם בגובה ועומק ואורך ורוחב תרבה הפעולה למעט תועלת אכן אם באולי ימצא איש נלבב ילבב ימאן מלהניח דבר גדול וקטן מלעמוד על המכוון בו כמשפט אוהבי אמת המעריכים המעט מן הטוב כקטן כגדול הלא הצבתי לו ציונים באות אמת יורהו דרך נכון מן מוצא דבר שרשיו וענפיו עמודיו ואדניו לא יעדרו דבר ועד מהרה ירוץ ויבקש וימצא מה שלבו חפץ זה היתה הכוונה לא זולתו. וה' יתברך יאיר עיניך ועיני בתורתו אמן:

שמע נא. סיפיה דקרא היושבים לפניך והם היו נביאים כדמפרש ואזיל וכל הענין בירושלמי סוף פ' בתרא דהוריות:

אמרכל. גזבר עליון נוטריקון מר על כל שכל דבריו מתקיימים ועיין עוד לעיל בפ"ג:

גר קודם לעבד משוחרר. בירושלמי מפרש הטעם מפני שעבד עסקו רע עם הבריות אמר ר' יוחנן אל תאמן בעבד עד ששה עשר דורות ויליף לו מישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה והרג גדליה במצפה:

יקרה היא וגו'. דריש ליה בגמרא דידן סוף מסכת הוריות יקרה היא מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים פירוש לקדש קדשים:

סברין מימר. התלמידים היו ר"ל:

לפדותו. מבית השביה:

לפני לפנים. לפנים מכל השורות של התלמידים והוא נכנס ויושב בראש ישיבה לפנים מכולם:

דוגמא דידהו. גרס בבראשית רבה פ' ע"א ופירושו מה שחפצים בו וקובעין דוגמתו ומגמתו נגד עיניהם ולבם כד"א ועינו כעין הבדולח:

ואין עיניו וכו'. עכשיו לא דרש ליה מעין דוגמא והוא כמו דבר אחר:

פשוטי הלוים שאינם בכורים שאותן שהיו בכורים לא היו פודים בכורי ישראל שדי להם להפקיע את עצמם:

וליתן ללוים לאהרן ולבניו. ככתוב בפרשת במדבר:

לחשך. אומר לך ומלחש באזניך:

ואחר. ואח"כ:

ויצא ממנו אהרן. בני קהת עמרם היה קדש ולא קדש קדשים:

[ולא לבתי אמותם גרסינן]:

ונתרבה. שלובש שמונה בגדי' שמונה ימים עיין בפ"ק דיומא:

עשירית האיפה וכו'. כל זה בתורת כהנים ובשקלים בפ' מעות שנמצאו:

אא"כ למד חמשה שנים. עיין זה בפ"ק דחולין:

[מושיבין אותו בלשכת הגזית גרסינן]:

הכי גרסינן ר"ש בן לקיש אומר היה רבי מאיר תחש כו'. ועיין בפרק במה מדליקין:

מזה למדנו כו'. שהרי שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחו כדאי' פ"ק דע"ז ויחמור פי' הרד"ק שהיא חיה דומה לעז גדול ואנחנו פותרין אותו בל"א איינהארן פי' בעל קרן אחת:

[העולה וגו' גרסי']:

ארכו חמשה. כל זה במסכת זבחים פ' קדשי קדשים:

להלן. בבית עולמי':

אוסרים. קושרי':

נשיאות ראש. נשא את ראש:

כן עבודת בני גרשון. עי' לקמן ע"ב:

פשוט. שמררי לא היה בכור:

בא מבית אב וכו'. שגרשון היה בכור:

ובהם אוסרים העמודים והבריחים גרסי'. פי' בשעת המסעות:

אטבי. מסגרת של ברזל כדאי' במס' שבת בפ' הזורק:

ה"ג בני מררי על שלא היה נשיאת' מבית אב וכו':

ה"גהיתה ביד איתמר מלמד כו':

לפי שאהרן ממועט כו'. עיין בפירש"י ריש פרשת ויקרא ולקמן בסדר זה פרשה י"ד:

היו שמונה אלפים גרסינן. ועיין ריש פ"ה:

משנכנסו לא"י. זו היא שאמרו לעיל ריש פ"ה:

שני שלישים. כמו בני קהת:

ה"ג אלא היה מאה ול' יותר וכו'. ועיין לעיל ריש פ"ה. [ה"ג שימנה אהרן עם משה הקב"ה כו':

ה"ג אבל משה מששמע שבמנין וכו' אינו רוצה שימנה עמי גרסינן:

ה"ג אף על פי שבדעתו של הקב"ה היה שימנה אהרן עמו כל הלוים:

ולא בבני קהת גרסינן]:

ה"ג שאף הם לא הגיעו לחצי אותם כו':

[ה"ג ז' אלף וה' מאות ומבן ל' שנה ומעלה לא היו כ"א ב' אלפים ול' ושש מאות מבן שלשים ומעלה וגו' מבן נ' שנה ומעלה היה פסול וכו']:

מחמשים שנה חוזר לנעילת שערים. עיין כל ענין השיר בפ' אין נערכין:

מוקמין וכו'. לומדין ומעמידין הדין מפסוק זה:

שצריכה עבודה וכו'. ואין השירה עבודה בפני עצמה אלא עבודה היא לעבודת הקרבן כמו שפירש"י ז"ל בסדר זה:

הביא משה. במה שאמר תפקדו לשון רבים: