חמשה פעמים כו'. בשוחר טוב מפרש ד' נגד ד' גליות והחמישית נגד גוג ומגוג:

מאנקת אביונים. סיפיה דקרא עתה אקום יאמר ה'.

שהיא. כנסת ישראל מוכבשת באפר:

ה"ג כביכול איני קם אלא:

כהדא כו'. כתרנגולת הזאת שמנערת את עצמה מעפרה:

קדמיה כו'. כך אמר דוד להקב"ה אתה תקדמנו לרשע גוג ומגוג עד שלא יקדימך הוא וכן הוא בהדיא בשוחר טוב שנאמר ויצא ה' ונלחם בגוים:

יקדימנך גרסינן:

הכריחהו. הכריעהו דריש כמו הכריחהו בחילוף עי"ן בחי"ת באותיות אחה"ע:

שוברהו. הכריעהו פירושו שוברהו:

ה"ג בשוחר טוב אתה רודה את עולמך שנאמר הוי אשור שבט אפי:

והיית משלח אצלו. בתמיה כלומר לא יפה עשית וכן פירשו בעל העקידה:

למעין להרפס. שמימיו אינם חסרים וחוזרים ועולים כמעין המתגבר ועי' בספר בחיי בפ' זו:

כך צדיק ממיט. כלומר רעה הוא בעיני ה' ולא יעזבנו בידו:

ארכי לסטים. שר הגזלנים:

ארכי. פי' שר ומושל:

ושרי כו'. והתחיל לעורר אותו משנתו וא"ל קום לך שרעה שכיח פה ובילקוט משלי גרס חייתא בישא שכיחי הכא קם אותו ארכי לסטים והיה מקפח בו והכה אותו:

מקפח בו גרסינן:

ה"ג בילקוט משלי א"ל יצער בישא. פי' בתמיה אתה האיש הרע למה תצער אותי וא"ל הליסטים ישן הייתי ואתה נערתני וגירסת הספר י"ל שאמר בלשון תימה נוער זה האיש הרע ואמר ליה לא ניער מעצמו אלא אתה עוררתו ודמך בראשך:

לדרכו היה מהלך. שכבר נח רוגזיה שהרי אמו שלחה אחריו שנאמר עד שוב אף אחיך וגו' ובשלחו אליו היה מעורר השנאה:

לזה שבא כו'. עשו הוא נוטל המלכות בראשונה ואח"כ ועלו מושיעים וגו':

שלח. פשט והפשיט ת"א וישלח ובערוך גרס חלש כמו חלץ:

פורפירא. לבוש מלכות:

וטלקיה. והשליחו לפניו כלומר רמז לו שיקח הוא המלוכה ראשונה:

אין שני זרזירים. רמז שא"א לשניהם לקבל המלוכה כאחד ואין ב' מלכים משתמשים בכתר אחד:

הכי גרסינן ופורע ממנו אדום בלבוש אדום:

הכי גרסינן גבוריו אדומים מגן גבוריהו מאדום לבושיו אדומים אנשי כו'. וע"ל פרשה ס"ג:

אגרא. איגרת משמי לאדונינו המלך אנטונינוס:

נסבה כו'. רבינו לקח האיגרת וקראו וקרעה:

מה אנא טב כו'. וכי טוב אנכי מזקיני יעקב:

דהוא רבהון כו'. שהוא הרב על כל הרמאים נתתיו בבית ידי כלומר נצחתיו כפי רצוני והוא משל ממי שמנצח חבירו שאומר הכרחתיו עד שנתתיו בבית ידי כ"פ הערוך:

לההוא גברא. לעשו הרשע:

שעדיין כו'. עד עתה קדייק:

לישנא דברייתא כו'. לשון הבריות כך הוא שאומרים על חמורים הרבה ועל שוורים הרבה שור:

כעמו. כלומר כדומה לו:

אגרומי. פירש הערוך רשות להיות מוכסן:

אין יכילנא כו'. אם אוכל לנצח אותו הרי טוב ואם לאו אומר לו הביא מכס ומתוך כך אנכי עומד עליו ואהרגה אותו:

כי מלאכיו וגו'. כך אמרה כשהלך אל לבן:

בא ואברכך גרסינן:

זמם. חכה תוך פיו:

מה זמם עשה הקדוש ברוך הוא לעשו:

יושבי קרנות. עגלות חשובות כדאמרינן בפרק עשרה יוחסין ויושבין בקרנות של זהב ומהלכין בראשי גייסות:

הכי גרסינן משל למה הדבר דומה לאחד שזמן:

ידע ביה מלכא. לשון תימה וחרדה יודע ממנו המלך ומכירו והוא מתיירא ולא הרגו:

ויצו אותם. כיון שלכולם צוה כן נקט בלשון קצר:

הכי גרסינן כשיצא מעמך נטל כו'. הכי גרסינן אדוני שמונה פעמים:

שעזרו. שעזר ליעקב:

אם דחקת. באותה שעה שהיה בצרה אם נתרחקת ממנו מה היו מועילים פעולותיו:

מה יעשה ישראל. לעמוד בציוויו של הקדוש ב"ה:

אפרכין. שלטונין על אפרכיות:

ה"ג יעור עיני וגו':

זו אחר זו. תכופים:

והבטיחו. חוזר למעלה על תפלת דוד שהזכיר זכות יעקב ושהצילו הקב"ה מיד עשו והבטיחו הקב"ה גם אותו לעזרו בזכות יעקב: