דין כל עלמא כו'. זה מנהג כל העם להטות רצונם עם מי שהשעה עומדת לו שהרי יוסף בשביל שהוא היה מלך נטה אחריו יעקב אבינו הרי מי שהשעה עומדת לו עומדין ומקיימין עמו מכל צד:

אנא כו'. אני אספיק לכולכם בברכתי ודייק סיפיה דקרא כי אין מחסור ליראיו:

ואמרי לה. רבי ברכיה אמר זה בשם רבי יוחנן וריש לקיש דפליגי בה כדמפרש ואזיל:

ומביט כו'. לראות ולהשגיח עליהם לרעות אותם במרעה טוב ושמן ולבל יגיע להם שום נזק ולפיכך כתיב אשר התהלכו אבותי לפניו שהקב"ה השגיח עליהם בהשגחה פרטית מעולה כרועה עדרו ירעה וכמו שנאמר הרועה בשושנים וכן דרשו בפסוק התהלך לפני והיה תמים וע"ל סוף פרשה ל"ו:

ור"ל סבר שלפיכך כתיב לפניו הנשיא זה שהזקנים הולכים לפניו והוא אחריהם ולהודיע שהוא נשיא כי המה סבות נשיאותו כך האבות הודיעו ופרסמו אדנותו של הש"י בעולם וכן מצאתי שוב באב"א ממש ע"ד זה:

בעצבון גו'. נתבאר לעיל פרשה כ' בסדר בראשית גורס מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים וה"ג בילקוט ופירושו דגבי גאולה כתיב לעושה נפלאות גדולות לבדו וסמיך ליה ויפרקנו וכה"א בגאולת מצרים נורא תהלות עושה פלא ולגי' הספר י"ל שמצינו כפל לשון גבי גאולה נחמו נחמו אנכי אנכי וכן רבים והוא מורה על הקושי:

ומשביע לכל חי רצון. הא דלא מייתי פסוק של האלהים הרועה וגו' משום דפסוק פותח וגו' כולל כל מיני פרנסה כדאיתא בספר הזוהר ועוד האלהים י"ל שהוא מלאך משא"כ פסוק פותח וכן בפ"ק דברכות מביא פסוק זה על ד' מפתחות שאינם נמסרים ביד שליח:

ה"ג ים סוף שנאמר לגוזר:

וכתיב תמן כו'. וכתיב שם סמוך לזה נותן לחם:

יהושע. בא מאפרים וגדעון ממנשה:

צעק. המלאך דרך תפלה ותחנה שלא ידחנו וכדלקמן וזה היה בשעה שאמר לו הלנו אתה והכי איתא בילקוט יהושע:

מתוך צפורני כו'. מי שהוא צועק בחזקה ובכל כחו הוא נועץ ומהדק צפרני רגליו על הארץ בחזקה. או ר"ל שכך היה מתחנן מתוך צפורני רגליו של יהושע שהיה נופל לפניו על רגליו והילקוט מסייענו שגורס מתחת צפרני רגליו:

הקב"ה נראה. לפיכך אל תדחה אותי:

רבי יוסי ארוך גרסינן:

היה רבי נראה. נראה על שכל תלמודו היה לו ממנו וכל דבר שהיה אומר היה כאילו שמעו אותו מפי רבי והביאו לרמז שהמלאך אינו עושה דבר אלא על פי ה' כתלמיד מפי רבו:

עם משה רבך. שנאמר ושלחתי לפניך מלאך וגו':

שליחותי. להנחיל ישראל את הארץ וכן הוא בהדיא בילקוט יהושע:

אלא הזהר כו'. דרך תחנונים אמר כן:

וידגו. לשון דגים:

אין אתם מתייראין כו'. שאמרו רב עם אנחנו:

זו היא ברכה. שנאמר וידגו לרוב וכדמפרש לעיל וכן הוא בפ' יש נוחלין:

בגרונם. שהחכה נתפסת בתוך הגרון:

סבולת. הרי שע"י הגרון היו נתפסים שלא יוכלו לדבר נכון:

בגבול דגים. ביאור שהוא גבולן של דגים:

נון בנו יהושע בנו גרסינן. פסוק הוא בד"ה א' סימן ז' כלומר שגם יהושע נקרא נון והוא דג:

ידא דדחת כו'. כך אמר יעקב ליוסף אותו יד שהיתה דוחה ונוצחת המלאך שהוא כשלישו של עולם אתה מבקש כו':

מהדברים. עיין במדרש קהלת בפסוק שבתי וראה:

ואפשר כן. שכל כך יהיה זרעו עד שיתמלא מהם כל העולם כולו:

מדמים. השתיק כד"א שמש בגבעון דום ובפי' רש"י גרס מעמיד:

עבדא בישא. כך אמר יהושע אל החמה וע"ל פרשה פ"ד ובפ' ו':

ה"ג קדמו בתולדות אלה תולדות:

ה"ג לבני אפרים תולדותם למשפחותם ופסוק הוא ריש פרשת במדבר ואח"כ כתיב לבני מנשה:

קדמו בברכה וישם וגו'. בברכת יעקב עצמו הקדימו:

ה"ג אל יוסף אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב וגו':

בר אחוי כו'. היה אומר כן שלשת כו' הבא בסיגנון. כלומר בסוגיא שלו ובדברי שליחותו מזכיר אנכי וכן מצינו בכל דברי שליחות שדבר משה אל בני ישראל ולפרעה:

שם המפורש. וכן כתיב אהיה אשר אהיה וגו' וכתיב וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה וגו' ומנוי זקנים דכתיב ויאספו את כל זקני ישראל ופי' רש"י סנהדראות וכמו שפירש"י שם ולא נתבאר לי היאך נלמד זה מדברי יעקב ואולי דייק אלהים לשון דיין ושבעים זקנים היו יושבים על מדין ומשפט אמת ולשון פקוד למדין אנו מיוסף שאמר להם ואלהים פקוד יפקוד ואי לאו דאמר לו יעקב כן יוסף מנא ליה או י"ל ילפינן ואלהים פקוד יפקוד מן והיה אלהים עמכם. או י"ל שמ"ש ואלהים פקוד יפקוד אמר כן בשם אביו דאלו לדידיה הא כתיב אח"כ וישבע יוסף וגו' פקוד יפקוד ותרתי למה ליה וכן פי' רש"י בפ' שמות וז"ל יעקב אמר ואלהים פקוד יפקוד עכ"ל הרי שהוא ז"ל סובר שזה נאמר בשם יעקב וכן עיקר וכך מצאתי שוב בהרמב"ן:

בין שהשכים. בספר אות אמת גרס בין שהשכם וקרוב לשמוע דצ"ל כיון שהשכם בא לידך ולא עשית כו' ופי' שבא לידך לשלם לאחיך גמול מעשה שעשו לך בשכם כי אתה גברה ידך עליהם ולא עשית להם כמעשיהם או פירושו שבא לידך מעשה שכם עם אשת אדוניך וכדמפרש ואזיל בשם ר' פנחס:

נפרצה. גדר הערוה שהיו גדורים בו מדור המבול וכמו שדרשו שם על וכן לא יעשה:

וגדרת אותו. באשת פוטיפרע שלא נשמע אליה:

ולבושו של אדם הראשון. הם הם בגדי חמודות שהלבישתו לו אמו בשעה שקבל הברכות במקום עשו ונקרא חמודות על שם שעשו חמד אותן ולקחן מנמרוד ונמרוד מאדם הראשון כדאיתא שם וכן הוא בתרגום ירושלמי פרשה זו:

מצות ומעשים טובים. הם כתריס בפני הפורענות ומגינים על האדם יותר מכל כלי קרב:

כיון כו'. עיין לעיל פ' פ':