בתחלת מגן. וזהו ראש התפלה:

[אם טעה בשנים עשר ברכות גרסי']:

להאל הקדוש. נראה דר"ל לסיום של האל הקדוש וזהו אתה חונן ראש הברכות האמצעיות שברכת האל הקדוש היא מג' הראשונות ועי' כל זה בב"ר פר' ס"א:

לתחלת מודים. ר"ל ברכה שלפני מודים והיא רצה ואולי שצריך להיות לתחלת עבודה:

וימכור כו'. ומכירה ונתינה דבר אחד הוא כד"א וימכרם ביד סיסרא או דייק מדסמך ליה ויעקב נתן וגו':

[מי יעלה גרסינן]:

אם אומר לחבירו כזה. כדמפרש ואזיל למה יחרה:

[אשר לא נשא גרסינן]:

אלא ישיא גרסינן. והוא פועל יוצא לזולתו:

[ה"ג מדבר במשה על שנתעלה]:

קברניטין. מנהיג הספינות:

מראות בשכינה. מפני שראה בשכינה:

בפירכורין. לפי הענין פירושו בחצרך וברשותך כלומר למטה בארץ שאין שם רשות המלאך ורגילתו:

ידודון. היו נרתעים וזעים מפני האימה ועיין זה משלם במדרש קהלת בפסוק כי לא לקלים המרוץ:

אם איש כו'. דמשמע ליה מלת איש מוכרת מדלא כתיב איש אלהים:

ה"ג שנהפך לדם האלהים כו'. ופי' שזה היה ענין אלהי לשנות המים לדם:

ששיקעו. משה לפרעה לתוך הים:

שכולן אש. ובערכם היה הוא איש:

ד"א בשעה שעלה כו'. וקודם עלייתו היה איש בעלמא:

עם ה' וגו' גרסינן:

מחציו ולמטה כו'. מתחת לבו ולמטה אבל מלבו ולמעלה היה כולו קדש וכל מחשבות לבו והשכלתו היה אלהים:

נטל מלאך המות כו'. דרש לפני מותו לפני מי שרוצה להמיתו ובפניו:

א"ל. מלאך המות למשה מה אתה כו'.

ובכית עמהן. עם המתאבלין כי יצר גם לך:

ה"ג אדם אומר למדתי חכמה. ופירש כל החכמות אוכל לקבל וללמוד וחכמת התורה לא יכולני ללמוד וא"כ מה אעשה אני שם אצל חכמת התורה כי איגע לריק:

אעשה אני שם גרסינן:

ה"ג וישבע יוסף את בני ישראל לאמר וגו'. וסיפיה דקרא פקוד יפקוד אלהים אתכם והעליתם את עצמותי מזה:

סגולה. בפ"ק דסוטה איתא דסרח בת אשר הגידה לו וכן הוא בשמות רבה פרשה כ' ואולי נקראת סגולה וחמדת ישראל על שחייתה שנים רבות כידוע וגם היא הצילה עיר ואם בישראל כדאיתא בב"ר בפ' צ"ד ובקהלת בפסוק טובה חכמה מכלי קרב:

מעשים יש לך. מעשים טובים יש לך והקב"ה אל ישיב פניך אם תתפל אליו:

כי זה כל האדם. אין לך אדם שלא יראה המות:

ויראו שאין זולתך. ישראל יראו שאין זולתך:

ה"ג כמשה וגו' לכל האותות:

בדבר שקלסתיך. שנאמר הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים ואע"פ שמקרא זה כתוב בפרשת וילך דרשו כאן לענין פטירת מ"ר הכתובה בפ' זו ועיין עוד בפ' וילך:

כל מדותיך כו'. פי' אתה משלם נגד המדה והיפוכה ועיין בס' של הקדוש ר' שלמה מילכ"ו במאמר מדה כנגד מדה:

ה"ג בפ' וילך ובמדרש קהלת בפסוק ראה את מעשה האלהים מדה חסרה נגד מדה שלימה:

ה"ג מדה צרה נגד מדה רחבה:

ה"ג אף זו מדה טובה היא:

שעדיין גרסינן. ודבר זה היה קל בעיניו גרסינן ומכ"מ גירסת הספר יש ליישבו:

חטאו חטאות גדולות גרסינן:

קפץ עליו גרסינן. ובילקוט גרס קצף עליו:

ועג עוגה קטנה. עשה עיגול גומא סביבו כעין בית אסורים ועי' בפירש"י בפרק סדר תענית אלו גבי חוני המעגל:

אכזריאל גרסינן:

ובקשו לעלות. משמע שמלאכי השרת בקשו לעלות ובספר פטירת משה רבינו הגירסא נשתנה לשבח:

ה"ג בילקוט ואין רעש אלא זיע:

ה"ג גלגלי מרכבה ושרפי להבה שאמר הקב"ה לא תקבלו תפלתו של משה:

ה"ג בילקוט לארץ ישראל אמרו ברוך כו':

עד שקבעתי להן גרסינן:

מספר מיתתו. היה סופר ומונה השעות והרגעים מתי ימות כו' ובילקוט גרס מצפה מיתתו:

ה"ג לסעודת חתן וכלה:

יגיעם שמחתם גרסינן:

פלסתר. ענין זיוף וכזב כן פירש"י בפ"ק דסוטה:

חוזר לקנו וכו'. עי' בספר פטירת משה רבינו ע"ה ובילקוט שמוסיף עוד בקשה שבקש משה רבינו ע"ה ולא ראיתי לכתבו:

וספר השיר. פרשת האזינו ועיין בתנחומא:

ונטל את המטה גרסינן:

והייתי תופס במלחמתן של מלאכים גרסינן. ופירושו שרצו לעכב על ידו וכדאיתא בספר פטירת משה רבינו ע"ה:

השקף והשקיף. בילקוט גרס השכב והשכיב:

הנח ידך גרסי':

קצבתיך גרסינן. פירוש נתתי לך קצבה:

יש גוף כו'. בתמיה:

עוזה ועזאל כו'. עיין זה בילקוט בראשית בפסוק ויראו בני האלהים את בנות האדם:

ה"ג פועלי און ורוח הקודש אומר:

ה"ג ואומרת וישר באדם אין וסיפיה דקרא (מיכה סי' ז) דאבד חסיד הוא:

ה"ג בירושלמי סוף פ"ק דסוטה מלאכי השרת היו אומרים צדקת ה' עשה וישראל היו אומרים ומשפטיו עם ישראל אלו ואלו היו אומרים יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו:

ונשמתו לחיי עוה"ב. סיים הספר בדבר טוב כמה שאמר הכתוב זכר צדיק לברכה אמן:

חסלת פרשת וזאת הברכה. וחסלת פירוש הרבה מהתורה. יתברך שמו בתפארה. כשלמה עוטה אורה. ברוך אתה ה' נותן התורה: