טלף אחד לישראל. שיש לו בו שותפות לישראל:

[ה"ג נעבוד את ה' א"ל אם אתה שאתה בשר ודם בני אדם מתים אם עוברין על צוויך ואם תוציא דבר מלפניך ותאמר גבולי כך וכך יכול העולם לעמוד אבל אנו שמא כו']:

יכול העולם לעמוד. ולמלאות שאלתך אבל אין אנו יכולין למלאות שאלתו אם ישאל קרבנות של רד"ו שנה ולפיכך גם אתה תתן:

של מאתים וי' שנים. כמנין שעמדנו פה ולא הקרבנו קרבן לפניו:

אפרכוס. מושל:

מיכן. מכאן אתה למד לומר כן:

הוי ויהי בחצי הלילה. הה"א פתוחה מורה על הלילה הידוע:

[ולא יהיה בכם נגף גרסינן]:

כל בניו מתים. אם היו לו נשים הרבה ומכל אחת בן אחד או בת אחת:

[טפה ראשונה. זהו דכתיב ראשית אונים לשון רבים טפה ראשונה. של כל אשה שהוא בכור לאמו אע"פ שלא היה בכור לאביו]:

פרקליט. מליץ:

ה"ג ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטוני מדינתא וכאן חסרו ד' שנאמר ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא לפיכך כו':

[אמת מה שאמר כו'. עיין כ"ז בפר' ערבי פסחים]:

פולמרכין. שרי חיילות:

גופן מבפנים. כלומר הנשמה לפנים מן הגוף. ועיין כ"ז שבת דף קי"ג:

לומר עכשיו כו'. כלומר כך היו אומרים בדעתם שמא עכשיו כו':

איפופסין. גזר דין:

[הכי גרסינן שיוצא איפופסין ודו"ק]:

מנגנין. סיגנון ומנהג. ועיין בערוך:

ובעקב זאת. בשביל זאת:

אלא בנוהג. מפרש והולך היאך עמד בפתח:

[שגדול ונורא הוא גרסינן:

שבאו אליהם גרסינן]:

מלאכת אנשים על נשים. עיין לעיל בפסוק את כל העבודה אשר עבדו בהם בפרך:

והרגן בלילה. וזה הפך מנהגו שנאמר בכל מקום בעצם היום הזה וכן אצל סדום ושם הטעם כדי שלא יאמרו עובדי החמה אלו היה ביום לא היתה נהפכת ואלו היה ביום היו עובדי הלבנה אומרים אלו היה בנילה לא היתה נהפכת לפיכך הפכה ביום ובלילה:

[כשם שהפך סדום כו'. עיין בפירוש רש"י ז"ל בפר' וירא[:

שהן משולין. המצריים:

[באו ועשו פסח גרסינן במצריים וגו' וצעקו גרסינן]:

באו כולם. המצריים להרוג כו':

ובכלי משכן כו'. [ארזים הכין לבנות מהם המשכן] כדאיתא בב"ר בפרשה צ"ד:

נס עובר. שאחריה היה תוגה ולא היה שמחה עולמית:

שבו עשה גדולה. ולפיכך נקרא שמורים שהוא משומר לעתיד לעשות בו נס לצדיקים: