טרקאירין. מצאתי פירושו טריאק"ה:

למולייר. מצאתי פירושו כלי שיש לו שתי גגות:

צביונו. רצונו וחפצו הצבאות קדריש:

[ורוח בכנפיהם גרסינן]:

בשעלו. פירש רד"ק באגרופו:

אם עצר. כובש כד"א בי מעצרתא ונקרא מעצרתא על שם שעוצרין וכובשין בו את הענבים:

פטמא. עוף מפוטם:

דבר היו אומרים. דרש כאלו כתיב לא חסרת רק דבר לשון דבור ועי' לעיל ספכ"א:

[לכם לחם מן השמים גרסינן]:

ובערב הלינו. ששים סעודות כלים בשלשים יום בכל יום שני סעודות וביום אחד ושלשים לא היה להם רק כדי סעודה אחת לבקר ולערב לא היה להם ומיד הלינו. ובסדר עולם כתב ישראל אכלו מעוגה שהוציאו ממצרים כל שלשים יום ובו ביום כלתה ולערב אכלו את השליו:

[ועיין במדרש חזית בפסוק הגידה לי ובמזרחי]:

כמות שהן. כדרכם מתלוננים ומכעיסין:

ואני כו'. שאני ארך אפים ורב חסד:

[כל מה שעשה כו'. עיין כ"ז בב"ר דף ל' ע"ב. ובמדרש קהלת בפסוק שלח לחמך וכו':

עוגות כך הקב"ה גרסינן]:

פנס. לנטירנ"א:

בזכות לחמי. התורה נקראת לחמו של הקב"ה:

השליו. הוא עוף שמן מאד כדאיתא ביומא (דף ע"ד) וע"ש מענין גבהו של מן. ג"כ ל' מנהג וסדר:

ונומסיין. סיקוסים. מדה. [ועי' בפר' שמיני בפ' יין ושכר]:

מיסב למעלה. הקב"ה מיסב למעלה ועיין כל זה פסחים (דף קי"ט):

[ויתלו עיניהם גרסינן]:

וישליכו אותו. ולא יהא נודע שהותירו:

ששכח. משה רבינו ע"ה:

מכניס משה. על ששכח מחמת הכעס:

מכאן אמרו. בפרק ד' מיתות:

היום אם בקולו וגו'. גם זה שם:

אז תתענג על ה'. כבן המתחטא על אביו והוא ממלא שאלותיו. בן המתחטא פירושו מתענג:

ששקולה כו'. כ"ז בירושלמי פ"ד דנדרים: