שהביאו לו המשכן. תובל פירוש הבאה:

שהיית מתגאה כו'. בוידוי עונות שנה שעברה שכבר התוודה עליהם אשתקד:

[ה"ג ע"י בן עמרם א"ר יוחנן כו']:

ה"ג עד ג' חדשים עשאוהו וג' חדשים קפלוהו:

ששה חדשים כו'. שהרי כשירד מן ההר ממחרת יום כפורים צוה על מלאכת המשכן כמו שפירש"י פר' ויקהל והביאו נדבתם מיד כדלעיל ריש פרשה נ"א והוקם על עמדו ביום שמיני למלואים שהוא שמונה ימים לחודש ניסן ואע"פ דכתיב באחד לחודש הוקם המשכן כבר פירש"י פרשת פקודי שכל שבעת ימי המלואים חזרו ופרקוהו הרי ו' חדשים. או ר"ל ו' חדשים לאו דווקא שלימים אלא חסר יו"ד ימים:

קפלוהו. סדרוהו דבר דבור על אופניו ועל מקומו:

מליצים. מתלוצצים וה"ג בילקוט:

לא עשה כו'. לא עכב הקב"ה במחשבה זו לא נתיישבה דעתו בזה אלא כיון שאמר כו'. התחילו טוענין והטעם כדמפרש ואזיל כדי שיראו שאי אפשר להקימו אלא ע"י משה:

כל אלין דאבהו. כל אלו לאבהו ועל עצמו אמר כן ולעיל בב"ר פר' ס"ב איתא שהראוהו י"ג נהרי אפרסמון:

למי שהוא עמל בה כו'. לשם עולם הבא ולא לשם עולם הזה ע"מ שיקרא ר' או ע"מ שיעשיר:

יקר בעיני ה' כו'. סרס המקרא ודרשהו יקר בעיני ה' לחסידיו המותה הקב"ה מראה לחסידיו היקר המתוקן להם אימתי המותה בשערי מות. ועיין בב"ר בפר' ס"ב ובפר' צ"ב:

וידע ר' שמעון. ברוח הקדש:

פגי מדון. שם מקום. וכן הוא בילקוט משלי:

מאן. מאין:

ופרנס אותה. גרס. וכן הוא בילקוט משלי כלומר קנה והכין כל צרכי שבת:

[ה"ג וניתן לי מן השמים:

ה"ג איני טועמת כלום עד שתאמר לי שתחזירה כו']:

[וכן הוא בילקוט משלי ועיין זה משלם במדרש רות פרשה ג']:

שלחנך חסר. כלומר מתן שכרו לעולם הבא:

כיון ששמע. ר"ש בן חלפתא:

קשה מהראשון. חזק ונפלא מהראשון. ובתלמוד מפרש דגמירי דמן שמיא מיהב יהבי משקל לא שקלי:

לא עשה. לא עשה כלום ולא דבר מאומה להשיב להם:

הוקם. משמע על ידי עצמו כמו שפירש"י בסדר זה:

הבריות והרוחות. המלאכים והשדים ועיין בריש מדרש חזית:

על ידי עובדי כוככים. כמו לפני עובדי כוכבים:

מצויינין. במילה ותגלחת:

ציון היה. סימן כד"א ובנה אצלו ציון:

נראין. באצבע נכרים לעין כל כמ"ש כל רואיהם יכירום וגו':

[כל מלאכה גרסינן]:

ולא מצאתי כו'. ועל כרחך מדבר בהקב"ה וכנסת ישראל וכדפירש:

ה"ג ששמעת מאביך:

מהו בעטרה. פירוש למה קרא ישראל אמי:

[ה"ג בת יחידה והיה מחבבה ביותר מדאי והיה קורא אותה בתי לא זז כו'. וה"ג במדרש חזית]:

ולאמי האזינו. חסר וא"ו לשון אמו וה"ג במדרש חזית בהדיא והכי קאמר קרא הקשיבו אלי עמי ולאמי אומר האזינו ויהיה למ"ד של לאמו שמוש לא מקור כלמ"ד ולאום מלאום יאמץ:

[ה"ג מלך רב יפה נוף נופת משוש וגו']:

נופת משוש וגו'. נופת רמז לנופות שהיו מקיפים על המזבח בחג הסוכות. ועיין במדרש תהלים ובילקוט. או יש לפרש דצריך להגיה ננפי ופירושו כלה והכי איתא פרק ראוהו בית דין ולעיל פר' ל"ו:

בפרקמטיוס. סוחר עוסק בפרקמטיא:

את שלו. סחורה שלו:

ויצר. ויצטער בעצמו אם לא יצא החשבון כפי רצונו:

קבלה. חושך תרגום של חשך קבלה:

וערבה. לשון ערב:

מחזיר לתוכה. המשוש והשמחה שנאמר ששון ושמחה ימצא בה וגו':