ויעובו וגו'. כתיב בספר שופטים אחרי מות יהושע:

פלינקרא. גרס' ופי' הערוך מחלוקת:

למען צדקו. שיצדיק המצווה וכן הוא בתנחומא:

[הנני רופא גרסינן]:

ששיגרו. גרסינן שפסוקים אלו היו מרגילין בפיהם:

אנשי מופת. אנשי סימן כד"א אות או מופת. ועיין זה משלם במדרש חזית בפסוק מה יפית:

[אם אומר. פרעה:

הכו אותו גרסינן]:

נעשה פרעה מטה. כעץ בעלמא יושב ודומם:

צוה ה' את וגו'. גרס:

מקרקר כו'. כלומר שורק ומרנן ומצפצף דרך לעג וקלס כד"א שרקו ויחרקו שן:

ברשותיהן. של מצרים:

אסכולי. פי' הערוך בית תלמוד שלהן ששם לומדים התינוקות נקרא סכולה בלשון יון:

יוחני וממרא. שמות של בני אדם המכשפים הגדולים שבמצרים:

תבן כו'. פירש"י ז"ל בסדר זה עפריים הוא עיר שכולה תבן ולעג הוא שיביאו שם תבן למכור כך מכשפים אתם ובאין למצרים:

למתא ירקא כו'. משל הוא בפי הבריות במקום שיש שם ירק הרבה שם תביא ותוליך ירק למכור מפני ששם באין כל הרוצים לקנות ירק:

מסלקו. ישבחנו פי' ענין סילוק ושברון כד"א בשוא גליו אתה תשבחם פירוש תשברם ותשקיט אותם:

חכמו של עולם. הקב"ה:

גיסין. לפי הענין פי' אוצרות וה"ג בילקוט תשביריות:

ששה. נפקא ליה מדכתיב עושר. כבוד. מלכותו. יקר. תפארת. גדולתו. ועיין לקמן במגילת אסתר:

יציאות. מיני כבודים שצריכים להוצאות גדולות:

מהו ויבלע מטה. שהיה לו לומר ויבלע נחש אהרן שהרי כבר נהפך לנחש:

הועבה. נעשה עבה:

הכבד כועס. כדאיתא במסכת ברכות בפ' הרואה:

הוא יוצא בבקר. כדי שלא יראוהו בני אדם שעומד בקלון:

[ה"ג בתנחומא היה יוצא בבוקר אמר הקב"ה למשה עמוד בבוקר בשעה כו'. ה"ג שלח העז והדגה אשר ביאור תמות]:

מחי כו' הכה אלוה ויפחדו ויבהלו הכומרים העובדים לו:

[ה"ג האדמה על האדמה ויאמר ה' כו']:

דן אנכי. ומדת הדין נותן לדון מדה כנגד מדה:

שביאור. לקו גרסינן פי' אבל סביביו היו חופרין ומוציאין מים:

ומלמטה. אף המים שמתחת לארץ היו לדם:

ממה שאין כו'. והיו סבורין שימצאו מים ולא היו מוצאין אלא דם:

משהיה לוקה כו'. כשהרגיש המכה שהגיעתו על בטנו הפך עצמו כדי שילקוהו על גופו ולא ירגיש כל כך:

כל הדומין להם. לנהרות וליאורים ולאגמים:

בימסאות. מצאתי בספר אות אמת במותיכם תרגום יונתן במסיכוהן והם מזבחות לעבודת כוכבים עכ"ל. ולי נראה דצ"ל דימסאות ופי' מרחצאות ויגיד עליו ריעו ובתי כסאות וכפ' רש"י ז"ל בסדר זה:

בשביל כו'. בשביל שהיה עולה קול שאון מעיר ירושלים וכן קול מהיכל ה' לפיכך כו'. ובתנחומא משמע קול שאון יעלה בעיר רומי בשביל קול מהיכל ה' ולפי זה צ"ל קול שאון מעיר בשביל קול מהיכל כו' ועיין במדרש איכה סוף פסוק זנח ה':