רעותיה דמתקרי בר הלכות. רצונו שיקראו אותו בן הלכות כלומר יודע הרבה הלכות ובמדרש קהלת מוסיף עליו עוד ועיין שם:

דמתקרי בר מכילאן. פי' מדות. תרגום של מדה מכילה ובערוך ערך מד פי' מכילתין ברייתות:

בר אולפן. בן תורה שבקי בכל:

במתלא. אמרין במשל אומרין הבריות כן:

דיזיף בריביתא וכו'. מי שלוה הרבה מעות ברבית כדי שישא ויתן בעסק רב מאבד את שלו ושאינו שלו פי' של הלוה ושל המלוה כמו שאמרו חז"ל שבעון רבית נכסי בעלי בתים יורדין לטמיון ובמדרש קהלת הגירסא באופן אחר:

פרגמטיוטא. סוחר עוסק בפרקמטיא:

גייפא בחזורין כו'. היא תזנה בתפוחים או כפתורים ומחלק לחולים דרך צדקה. לא תנאף. תרגום אונקלוס לא תיגוף:

בר מצוותא. פי' בן עושה מצות וסתם מצוה בספר זה הוא צדקה:

דאגר גינה. השוכר גינה אחת אם אין לו משלו ומסתפק מאותו אחת [טוב] ממה שישכור גינות הרבה ולא יכול לעבדם היטב:

אכל צפרין. דרך משל הוא שיהנה מיגיעו בחיים טובים ונעימים:

צפרין אכלין ליה. גרס כלומר יאבד את כל אשר לו וטובה לא יראה או שיחנק מרוב צרה ויאכלו אותו הצפרין ובב"ר פרשה פ"ב וכן לקמן בקהלת גרס טוב מי ששוכר גינה אחת וכו' ממי ששוכר גינות הרבה וביירן מתלא אמר דאגר גינה אכל צפרין דאגר גינאיין אכלין ליה צפרין. וביירן פי' הניח אותו רק ובור כמו אם אוביר ולא אעביד:

מארי אסיאון. אדון בעל קרקעות הרבה:

למעבד עבידתיה בהון. לעשות מלאכתו בהון:

בשובה ונחת. לשון שבת ומנוחה:

מיסת. מתפרע מנהון כו'. פי' כדי שיתפרע מהם לעוה"ב כי אחר המות אין יכולת בידם לעשות תשובה כדתנן כו':

מיסת. פי' כדי וכדי בזיון תרגומא מיסת:

ה"ג ממלא חפנים. בעבר הירדן חזרו ואמרו לאו אנן בחרינן לה הה"ד יותן את הארץ הזאת הוי ורעות רוח רעותהון הוות ועיין בקהלת:

שזו טעונה כפרה. באה בשביל כפרה ועיין לקמן בקהלת:

שבא באחרונה. שנולד באחרונה והשלים כלל שבטי ישראל לפיכך כתיב כל זרע ישראל ר"ל כלל שבטי ישראל:

גזר תעניתא. כדי שירד גשמים:

נחת מטרא. ירד מטר:

כל רע שעשיתי. אשר עשיתי והכי מוכח בילקוט ישעיהו (רמז שמ"ב):

מחשבותיו וגו'. ודייק מסיפיה דקרא וישוב אל ה' וירחמהו וכן הוא בילקוט ישעיהו:

מלחים. פי' הערוך מדבק בסבר פנים ובאהבה קשורה כזה שמדבק שני נסרים בין של מתכת בין של עץ שלא ינתקו ונראה שדרשו וירחמהו כמו וילחמהו:

נאמר כאן אלה. דכתיב במנחה אשר יעשה מאלה:

ונאמר להלן. בברית בין הבתרים ששם הראה לו סוד הקרבנות ויקח לו את כל אלה וכן הוא בב"ר פ' מ"ג:

וויתר לנו סליחה אחת דכתיב כי ירבה לשון רבוי ומותר:

וחמסין. עיין בב"ר פרשה ל"א:

מפומא לוושטא מוושטא כו'. כולם מיני בני מעיים הם שבהם נתגלגל המאכל עד גמירא וכל זה הצער מפני שסתם נפש נתפרנס מן הגזל או כדומה לו:

קצה. מיאוס ומוקצה:

מהודר. כלומר מלא ויפה והרבה:

טרוקסיסון. מין עשב שהבהמות מתעטשות ממנו ולכן כשאכלו השור מיד געש והוציא מחט דרך גרונו כי לולא זה היה נטרף בו וזאת היתה הסבה שלא היה נמשך מתחלה:

קרבנו של עני קדמך. כלומר אותו אגודה של ירק של העני שגרמה שנמשך השור לשחיטה הוא יותר מקרבנך וכן הוא בשוחר טוב בהדיא:

מי שמקריב נפש. כלומר בתענית ובתשובה:

ה"ג בספרי אל בני אהרן תני ר' חייא ואפי' רבואות פי' אפילו כהנים הרבה מאד משום שנאמר ברוב עם וגו' ולא תאמר דוקא שנים ולא יותר כדכתיב בני ומיעוט רוב שנים:

מגולה. מן הגולה לירושלים ובשוחר טוב גרס מגליא:

אשכח כו'. מצא בבית המדרש שהיה פסוק זה ראש הדרשה מה פתח עליה כן היה סדר לימודם כשדרשו פסוק אחד התחילו בתחלה פסוק אחר עד שנמשך להם הענין על הפסוק שהם מבקשים לדרשו:

מה גבורים הם כו'. דרש ממתים לשון מתים וטף שפי' אנשים גבורים כן הוא לקמן במגילת אסתר ב' ובילקוט תהלים ובבבא בתרא פרק א':

שלא נטלו חלק בארץ. דרש מחלד כלומר מן החלד שפירושו עולם כלומר היו נדחים מארץ ישראל שהיא עיקר העולם כו':

בשעה שיצק כו'. עיין זה במסכת הוריות דף י"ב:

שהשיב פושעים לת"ת. מצאתי באבות דר' נתן אהרן כשהיה פגע בו אדם רשע או איש רע היה נותן לו שאלת שלום ולמחר ביקש אותו איש לילך ולעבור עבירה אמר אוי לי איך אשא עיני ואראה את אהרן בושתי ממנו שנתן לי שלום נמצא אותו איש נמנע מעבירה וכן כשראה שנים מריבין זה עם זה הלך אצל אחד מהם וישב אצלו ואמר לו ראה בני חברך מהו עושה מטרד לבו מחנק עצמו תולש בשערו ואומר אוי לי איך אשא עיני בחברי בושתי ממנו שאני הוא שסרחתי עליו והיה יושב אצלו עד שהיה מוציא מעליו כל קנאה שיש בלבו ושוב הלך אצל חבירו ועושה לו כך וכשפגעו זה בזה גפפו ונשקו זה לזה שנאמר ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל ע"כ וזהו שאמר כאן שהשיב פושעים כו':

ואמרו חכמינו ז"ל במשנה. בפ' כל המנחות:

ואפילו אומות העולם. אוהבים את ישראל וזהו עלמות לשון עולמות כלומר אומות העולם:

מכירים מגיעים כו'. פי' ישראל:

עולמות כו'. קרי ביה עולמות ל' זריזות ושמחה רמז אל הטובה המגיע להם. וקרי ביה על מות נוטריקון רמז על הרע כו':

עדיין בחוץ. פי' חוץ למחיצתה של תורה:

מעשיה רוחשין. ר"ל רכים ולא קשים כן יהיו מעשיו רך כקנה ולא קשה כארז וכד"א רחש לבי דבר טוב:

ויטמנו. כלומר יהיו שמורים תחת ידו: