טוב אשר לא תדור כו'. עיין בפ"ק דחולין ובמדרש קהלת (ה' ב') ובבבלי ובירושלמי בפ"ק דנדרים:

שאינו נודר כל עיקר. פי' רש"י לעיל מיניה כתיב ואת אשר תדור שלם ועליה קאמר טוב אשר לא תדור כלל שמא תדור ולא תשלם:

מצוה. צדקה:

ואנקפתהון כו'. והוציאוהו לצדקה:

פולסין. פי' הערוך שקלים:

פוקזבין. צא וקנה:

אמרי גבאי צדקה הרי בא בעל הצדקה וא"ל תן חלקך בזאת המצוה שאנו קונין קולא מין תכשיט ליתומה אחת לקח אותן י' שקלים שנתנה לו אשתו ונתנם להם:

חמא תמן כו'. ראה שם מאלו האתרוגים שהתינוקות משברין ביום הושענא רבה ואולי שצ"ל מקלקין פי' משליכין:

שומטין כו'. ואין בו משום גזל מאחר שעושין כן משום שמחה:

נסב כו'. לקח מהם ומלא מהם שקו:

ארעת כו' נזדמן. השעה ויקר מקרה ונמצא המלך חושש וחלה במעיו ואמרו לו בחלום רפואתך שתאכל מן אלו אתרוגים שהיהודים מתפללים עמהם ביום הושענא רבה ואתה תהיה נתרפא:

פשפשין כו'. חפשו באותה שעה לכל הספינות ולכל העיירות ולא מצאו מהם מאותן האתרוגים:

אזלון כו'. הלכו ומצאו לאותו איש יושב על השק ואמרו לו יש אצלך שום דבר למכור וא"ל איש עני אני ואין אצלי כלום למכור חפשו בשקו ומצאו מאלו האתרוגים:

מן הן. מאין הם:

אטעונין כו'. נשאו השק והעלוהו לפני המלך ואכל המלך מהם ונתרפא פינוהו השק ומלאוהו בדינרין:

שאול כו'. בקש ממנו עוד בקשה ואני אעשה א"ל מבקש אני שיחזרו לי (ממוני) [נכסי] שמכרתי ואני אחזור להם הדמים ויצאו כל העם לקראתי עשו לו כן כיון שהגיע לאותה מדינה שהוא דר בו יצא הכרוז לפניו שיצאו כל העם לקראתו ויצאו כל העם לקראתו ויצאו גם אחיו עם בניו לקראתו משהיו עוברים הנהר נתן עליהם שבולת הנהר ושטף אותם:

ואשתכר. י"ל והוא היה נשכר בדעה צלולה ונכנס לביתו וירש כל עושרו של אחיו ואולי שצ"ל ואשתכח כלו' ונמצא הוא נכנס וירש כל נכסי אחיו:

וישב להם כו'. היה מיישב ומסדר המשאות וע"ל פרשת שמות:

היה מטייל כו'. עיין כל זה בעירובין (דף ס"ד):

ברכת כו'. נתת לו ברכת שלום שלפיכך הוא מכיר אותך:

בורננין. בתים קטנים גרועים:

מותר לאחר הפסח. צ"ל שרבן גמליאל לקח לו הפח וכדאיתא בפ' הדר או אי הוה אסור בהנאה לא היה לו לומר לעובד כוכבים טול אותו מן הקרקע שהעובד כוכבים ודאי יחזיק לו טובה על זה וכן פי' רש"י:

כשפים. שמא נעשה בו כישוף למי שיקחנו:

משער. אתה תוכל לשער ששתינו כמו רביעית יין ממקום איטלקי:

ג' דברים. בפ' הדר מוסיף והולכין אחר הרוב:

ג' שאלו כו'. עיין כל זה פ"ק דתענית (דף ד'):

ספת כו'. בין זה לזה נספה ההיא הנעלבה ועיין זה במדרש קהלת בפסוק עמל הכסילים ובב"ר פר' ס':

[את אחיו ולכדה גרסינן]: