Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 287
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כל השבח לאמצע. פי' ואפי' אם השביחו מכיסם כן נ"ל לדעת הרמב"ם דמחלק בזה בסמוך באומר ראו מוכח מינה דבלא אומר ראו בכל ענין השבח לאמצע והארכתי מזה בדרישה ע"ש:
היא היורשת בכלל אחיותי' כו' פי' כגון ראובן שנשא לבת שמעון אחיו ולא היו בנים לשמעון אלא בנות וראובן שנשאה אין לו יורש ומת שמעון ואח"כ מת ראובן ונפלה ירושתו לפני בנות שמעון אחיו ונמצאת אשתו יורשת נכסיו בכלל שאר אחיותי' (וכ"כ הטור לפי שיטתו דבסמוך) ועפ"ר:
והשביח' הנכסים מחמת הוצאה כו'. פי' משל עצמה וכמ"ש לפני זה באומר הגדול ראו וז"ל והוא שיהי' השבח מחמת ההוצאות שהוציא המשביח. ובאלו הדברים מחולקים ג"כ הפוסקים עם הרמב"ם דלדירהו אף ששבח' הנכסים מתפיסת הבית הוא שלה דכיון דאמרה תחלה להן ראו כו' וכדמסיק המחבר:
דהיינו ששכרו פועלים כו'. דאף שטרחו בשכירות הפועלים או בסחורה כיון דאין כאן חסרון כיס וגם לא טרח' בהשבח' בגופו אלא נתרבה לו טורח ע"י שכירות אחרים מחלו אהדדי טור:
שאם היו מודיעים לקטנים כו'. בפרישה כתבתי שנ"י כתב דאפילו קטנים הללו מוטלים בעריסה ואינן יכולין לשמור מכל מקום כיון דשמירה יכולה להתקיים ע"י שאר קטנים לא מחשב מלאכה בגופא ומחלו וכן משמע ל' הגמרא:
אפי' בחלק האחים כו' ואפי' השביחו מחמת נכסים ל' הטור ואע"ג דשאר שותף אין לו בשבח אלא כשאר אריס ואפי' אמר לעצמי אני עושה שאני הכא כיון שהן אחים ולא נשתתפו תחילה אדעתא להרויח ושתקו כשאמר להם לעצמי אני עושה ודאי מחלו ויטול כל השבח: (הג"ה) וכתב בתשובת מיימוני ספר משפטים סי' ר"ח אח גדול שנאנס דבר מידו אפי' נגנב או נאבד פטור דמקרי שמירה בבעלים ד"מ ב' ב"י בסי' קע"ז:
רק בפני עדים. עד"ר שם הוכחתי מל' משנה וגמרא וסברא דאפי' אמר כן בפני עדים שלא בפני אחיו סגי בהכי משום דחברא חברא אית ליה וכדין מחאה וכן משמע ל' הרמב"ם והמחבר בתחילה ובסוף שכתבו ואם אמרו ראו מה שהניח לנו אבא ולא כתב אבינו משמע דלפני עדים אמר ראו ואפי' שלא בפני אחיו:
שיאמר אותו בפני ב"ד. דב"ד אביהן של קטנים הן ואולי יחושו וימנו אריס ואפטרופוס לשבח להן חלקן:
תנו לי מה שהרויחו בני כו'. כיון דהעמידן סתם מסתמא במקומו העמידן וכל שהשביחו כאלו השביח הוא ומחל:
ועשה בהן סחורה אם הי' ת"ח גדול כו'. ל"ד סחורה ה"ה אם הי' טורח נפשו בהשבחת נכסים כנ"ל ג"כ אמרי' ביה כיון דהוא ת"ח דודאי לא טרח להיות לאמצע אלא לנפשו טרח וכן הוא בגמרא ובטור שכתבו ג"כ האי דינא אהשבחת נכסים ע"ש:
שאינו מניח תורתו שעה אחת פי' אם לא שיש לפניו עסק להרויח בו כי יפה תורה עם ד"א אלא שבשביל אחרים ודאי אינו מבטל כיון שאדוק כ"כ בתורה וזהו שמסיק המחבר וכתב שאין זה מניח תורתו ומתעסק לצורך אחיו וכ"כ הטור לצורך אחרים "ונ"י כתב דאין ת"ח נוהג בזמנינו וב"י הביאו וכתב עליו ואין דבריו נראין ☜ ובד"מ הביאו ומסיקכדעת הנ"י ומהתימה דלא כ"כ בש"ע ועמ"ש מזה בס"ס רס"ב:
אם קטנים הן השבח לאמצע. הטעם דאין מורידין קרוב לנכסי קטן וכדמסיק המחבר בסוף סעיף זה ומיהו מה שאכל כבר אין מוציאין מידו דכיון דלא ידע ביה שיניחם אינו מחוייב לשלם מה שאינו בעין ועפ"ר ושם כתבתי דאפי' עכשיו הוא גדול כל שהשביח בקטנותו היא לאמצע ע"ש:
וכן אח שירד לנכסי קטן כו'. האי וכן קאי אמ"ש לפני זה ברישא דאם הם קטנים השבח לאמצע ומטעם שכתבתי מפני שירד שלא ברשות דאין מורידין קרוב לנכסי קטן וזהו ג"כ טעם דדין זה: