מגלגלין עליו את הכל דכל דבר שאין רגיל להיות אמרי' דמחמת דפשע בהן נעשה כן ומדפשע מגלגלין עליו את הכל ואמרי' דכולן נעשין בורות בפשיעתו ודומ' לזה איתא בגמ' וכתבו הטור והמחבר לעיל בסי' רכ"ט בשיעורים שנתנו למוכר כגון רובע קטנית לסאה חטים כו' דאי נראה שיש בהן יותר מגלגלין עליו את הכל מה"ט דאמרי' דערבן בידם וכעין זה כ' נמי הטור והמחבר בסי' רי"ח לענין המוכר לחבירו בית כור וא"ל בין חסיר בין יתיר כו' אלא דשם לא שייך ה"ט ע"ש בס"א:

ונטע והשביח ונטע והפסיד. פי' נטען בפעם א' זא"ז ובקצתן השביח ובקצתן הפסיד ובצירוף השבח והפסד נשאר שבח יתר על ההפסד ומיירי שהיו בורות יותר משיעו' הנ"ל או שהפסיד בענין אחר:

ומנכין לו מה שהפסיד. בטור כ' ומסתלק והמחבר העתיק ל' הרמב"ם פ"ז [פ"י] דשכירות דין ו' דגם הוא לא כתבו ומ"מ נראה דל"פ אהדדי שהרי גמ' ערוכה היא בפ' המקבל דשתל הנוטע נטיעותיו של הב"ה והפסיד דצריך לשלם ומסלקין אותו וכמ"ש הטור והמחבר לעיל ס"ס ש"ו וה"ה בזה וגם הרמב"ם בעצמו כתבו לאותו כלל שם בספ"י דשכירות והמחבר סמך אמ"ש בסי' ש"ו:

ויטול בעל הקרקע החצי כו'. הטור ביארו וכ' דהיינו במקום שבעל השדה והשתל חולקין בשבח ולאריס נותנין שליש השבח והי' השבח י"ב דינרין יטול בעל השד' חציו כמו שהי' רגיל ליטול ומהחצי של השתל נוטל האריס ארבע שהן שליש מכל השבח וישאר להשתל שבח בעד שני דינרין שהוא שתות מכל השבח שהי' י"ב דינרין ע"כ והטעם דבעלמא נוטל השתל טפי מהאריס משום דשתל הוא הנוטע אילנות בגן או בשדה מעיקרא והאריס הוא אשר יורד לעבוד בשדה נטוע וק"ל.

מיהו לא יוכל להסתלק כו' בנ"י כ' דלא יכול להכניס אריס במקומו ולא לומר אטול הרביעית מהגן או מן השדה ואעבדנו ואת' שכור חריס לעבוד ג' רביעית שלך ותן רביעית לאריס ומחצ' יהי' שלך משום דכל החלקים משועבדי' אהדדי כו' ובד"מ הביאו:

בגפנים שהזקינו כו' הטעם דכל אילן עומד להיות זקן ודבר שדרכו בכך מתחל' ירד לתוכו אדעת' דהכי לחלוק בעצי הגפני' כשיזקינו כמו שחולק בכל שנה בזמורות ובענבי הגפן שקוצצין אבל שטיפת האילן הוא דבר שאינו שכיח מ"ה אינו נוטל בו אלא רביעית ממה שנשאר לבע"ה לאחר שנטל האריס חלקו שהוא שתות מהכל שהרי יצטרך בעל השד' לשכור אריס ויתן לו שליש השבח וישאר לבעל השד' חצי השבח ובטור כ' שנוטל השתות והוא הוא כמ"ש: