Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 385
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מהיפה שבנכסיו. כדין כל המזיק דבמזיק כתיב מיטב שדהו ישלם ולקמן בסי' תי"ט יתבאר דהיינו דוקא כשבא לשלם לו בקרקעות אבל במטלטלין כל דבר מיקרי מיטב אפי' סובין משום דאם לא מכרם במקום זה יכול להוליכם למקום אחר למכרם שם משא"כ בקרקעות ע"ש:
אין קונסין בנו אחריו. פי' אפי' עמד אביהן בדין וכ"כ המחבר לעיל סי' ק"ח ס"ב משא"כ במסור שמת וכמ"ש בסי' שפ"ח ס"ב:
שאין אדם אוסר דבר כו'. פי' אין מדרכו לאסור מ"ה זה אף ששמעו מפיו שאמר שכוונתו לנסך אמרי' לצעורי' לחבירו קא מכוון ולא גמר בדעתו לנסכו וכן הוא מבואר בי"ד סי' ד' ע"ש:
ואם הי' לו בו שותפות כו'. ע' בי"ד סי' ד' שם מבואר דבשחט בהמת חבירו לעכו"ם דג"כ אמרי' לצעוריה כמכוון ובהי' לו שותפות עם חבירו בבהמה כתב שם הטור דלהרמב"ם אסור וכמ"ש כאן ביין ושדעת הרא"ש הוא דאינו נאסר וכאן סתם הטור וכתב דנאסר ונראה לחלק דשאני כאן כיון דראוי ועומד לחלוק והי' לו ליטול ואח"כ ה"ל לצער חבירו באמרו שנסכו ולכן לא אמרי' דלצעוריה קמכוון משא"כ בשחיטות בהמה לעכו"ם דא"א לחלקה בחייה ועמ"ש בדרישה עוד ישוב בענין אחר:
או שהי' מומר כו' דבהני מסתמא הי' דעתו לנסך כיון שהוא מומר או שהתרו בו: