אע"פ שהוא מכור. פי' לענין זה דיכול הלוקח לחרוש ולעבוד בו וגם אין שום א' מהן יכול לחזור בו כ"ז שלא גבה ממנו הניזק וכן לענין זה קאמר בסמוך בס"ב דמתנתו מתנה:

וכשיתפסנו יקחנו כו'. כ' שיתפסנו משום זמן הזה דאין מגבין דיני קנסות בב"ד ולרבותא כ"כ דאע"ג דאין לו בו דבר עד שיתפסנו אפ"ה מכירתו מכיר' ועפ"ר:

שאפי' היה אצל ב"ח כו'. היה גובה מגופו ר"ל כיון שאפי' היה של עצמו גובה מידו אם הזיק כ"ש זה שאין עליו אלא שיעבוד ועד"ר שם כתבתי דכן הוא בגמר' ושהתו' כתבו ע"ז דאין זה כ"ש דבשלמא אם היה שלו מעולם או שכבר גבהו בחובו ויצא והזיק מ"ה חייב דהוא פשע בשמירתו משא"כ זה שנגח בעוד שלא היה ברשותו ולא בא הגמרא אלא לומר קצת טעם דמ"ה גובה מיד ב"ח כיון דאין גוף השור משועבד לב"ח כמו שהוא משועבד לניזק:

אפותיקי מפורש לב"ח. פי' שכתב לו לא יהא לך פרעון אלא מזה דאז אינו גובה ממקום אחר אף אם נגנב או נשתדף זה האפותיקי א"ל ברצון שניהן או שמשלם לו במזומנים וכמ"ש הטור והמחבר בסי' קי"ז ע"ש:

ב"ח קודם. פי' כשתפסו עפ"ר ודריש' שם כתבתי דנרא' דאפ"ה אם קדם הניזק ותפס השור דאין מוציאין מידו דלא עדיף לגבי ב"ח משאר מטלטלים שעשאו אפותיקי מפורש דאם קדם ומכרו או שקידם ב"ח מאוחר וגבהו גבייתו גביי' ומכירתו מכיר' וכמ"ש הטור בסי' קי"ז ס"ד ואפי' אם לא קדם הניזק ותפס ובאו הניזק וב"ח יחד לגבות משור זה שעשאו אפותיקי לב"ח הב"ד מגבין אותו לשניהן בשוה כמ"ש הטור והמחבר בסימן ק"ד דאין קדימ' למטלטלין מיהו אם הוא איפכא דניזק קודם שלוה מזה הב"ח אפי' קדם הב"ח ותפס זה השור הניזק שעשאו אפותיקי מפורש ל"מ תפיסתו דשור זה שנגח שם תורא דנגחנא לפלוני יש עליו ויש לו קול ודינו כקרקע לענין הניזק ובקרקע קיימא לן דבעל חוב מאוחר שקדם וגבה גבייתו לאו גביי' הוא וכמ"ש בסי' ק"ד ועפ"ר מ"ש עוד מזה: