Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 178
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שימחול לו ומחל לו. בפרישה כתבתי דאפי' אם אומר המוכסן בפי' שמוחל בשבילו אפ"ה הוא לאמצע כל שלא אמר המוכסן כן מעצמו בלא בקשתו דאותו שנמחל לו וכדסיים הטור והמחבר דאל"כ ה"ל לחלק בזה מיניה וביה וק"ל.
ומ"ש דאפי' בשדה שאינה עשוי' ליטע. הוא רבותא אחרת דקמ"ל אף ששדה זו היו רגילין לזרוע והשותף הלך ונטעה לא מחשב כמשנה דידו על התחתונה אלא כיורד ועשאו ברשות ונוטל בו שבח כאריס כאלו עשוייה ליטע והמחבר וטור כתבו זה בלא דקדוק דה"ל למכתב אפי' אינו עשויה לזריעה מאחר דאיירי לפני זה בשדה העומדת לקצור דהיינו זריעה אלא משום שבגמ' וברמב"ם נזכרו שניהן קצרו הן בלשונם ונקטו מקצת ל' רישא וסיפא דהגמ' והרמב"ם ועפ"ר:
אין השותף נוטל הוצאה כו'. ז"ל הנ"י בפ' ח"ה בדפוס גדול (דף קפ"ב רע"ב) דוקא אם השבח יתר על הוצאה יש לו דין יורד ברשות אבל אם ההוצאה יתירה על השבח לית ליה דין יורד ברשות דנוטל כל ההוצאה אפי' הוא יתירה על השבח ובשותף זה אינו נוטל הוצאה אלא שיעור שבח ובשבוע' דלא עדיף ממוציא הוצאות על נכסי אשתו וגרשה כו' ע"ש והביאו בד"מ ומ"ה כתבו הפוסקים (והוא מל' הגמ') דהוה ליה "כיורד ברשות "בכ"ף הדמיון ולא יורד ברשות לגמרי ועמ"ש לקמן בסי' שע"ה ס"ד עוד מזה: