Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 186
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אתן לך שכר מועט. ל' הטור אתן לך שכר כפי מה שנהנה בו שהראה בבית חמיו שהיה חפץ לשלוח להן דורון:
בהליכה חייב דהואיל שקצץ עם המוכר דמיו ולקחן הרי הם לקוחין בידו עד שידע שלא יקבלו ממנו בבית חמיו:
בחזרה פטור. פי' מן האונסין דהרי גילה דעתו מתחלה שבאם לא ירצה לקבלו ממנו יחזירהו ליד האומן והרי לא קבלו ואי משום ההנאה שהראה בו בבית חמיו הרי הוא עכ"פ נותן להאומן כפי הנאה מ"ה אין לו דין שואל אלא דין שוכר שחייב בגניבה ואביד' כמו שכיר וכמ"ש הטור והמחבר לקמן ר"ס ש"ז ע"ש:
בין בחזרה חייב כו' הטעם משום דחזרה דהאי הליכה היא דגם בחזרתו הוא בודק אחר לוקחין למכור להן בריוח נמצא שלא גמר בדעתו להחזירו לבעליו האומן עד שיחזור לביתו ולא ימצא קונים והדי הוא ברשותו בעת שנאנס מידו קודם חזרתו לביתו:
מיד בדמים שקצב. נמצא דכל ההנאה של הלוקח (דדומיא דהשואל בעי' להיות כל הנאה שלו דאז דוקא מחייב באונסין) למוכרו ביוקר יותר ממה שקצבו לו דגם המוכר היה מוצא קונים אחרים בכל עת שרצה למוכרו בקצבה זו שקצב עמו:
דאל"כ פטור כו'. שהרי אין כל הנאה שלו אלא גם האומן יש לו הנאה מזה במה שמוכר לו סחורה שאין לה קונים:
ואינו חייב באונסים. שהרי אין כל הנאה שלו וכנ"ל: