המקנה קרקע ומטלטלין כאחד כצ"ל ודלא כס"י דכתבו כאן תיבת או:

נקנו המטלטלין עמהן. ל' משנה וגמרא נכסים שאין להם אחריות (דהיינו מטלטלים) נקנין עם נכסי' שיש להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה ובפ"ק דקידושין ילפי' לה מדכתיב (דברי הימים ב' סי' כ"ב) בבני יהושפט ויתן להן אביהן מתנות רבות כסף וזהב ומגדנות עם ערי' בצורו' ביהודה דר"ל דנתן להם המטלטלי' בקנין אגב הערים שנתן להם ומינה מה התם מטלטלי דלא ניידי אף כל דוקא מטלטלי דלא ניידי לאפוקי עבדי' אגב קרקע דבהו בעינן דוקא שיעמדו בתוכו ויקנהו אגב קרקע וכמ"ש בסמוך:

צבורי' באותו קרקע. כיון דמונחי' על הקרקע הן נקנין עם הקרקע אפילו לא אמר להלוקח שיקנם אגב קרקע דמחשבינן המטלטלין שעל הקרקע כאלו הן מגוף הקרקע ומחוברי' אצלה:

וי"א דאפילו הן צבורין כו'. והיינו דוקא כשאין הקרקע משומר לדעתו דאל"כ הי' קונה בתורת חצר ועד"ר:

דוקא לשון אגב אבל עם לא מהני. כלומר דאומר קנה לך הקרקע וקנה לך המטלטלין עמו והטעם נראה משום דלשון עמו משמע דאשניהן בשוה קאי קנין זה וזה ל"מ משא"כ ל' אגב:

ויש חולקין "ובע"ש הכריע כדע' החולקין מדכתיב בקרא הנ"ל עם ערי' בצורות ש"מ דל' עם מהני כל' אגב אלא שזה ל' המקרא וזה ל' דרבנן ע"ש ולא דק דלסברתו תקשי לנפשי' מאי אבעיא ליה שם להגמ' אי בעי אגב אי לא הלא במקרא כתיב עם שהוא כמו אגב אלא ע"כ צ"ל דהאיבעיא ס"ל דאין במשמעות הקרא דאמר בשעה שהקנה להן המטלטלין עם הקרקעות לשון עם ולא בא הכתוב אלא לומר דנתן לבניו המטלטלין עם הקרקעות בקנין אחר אבל אינו נרמז בקרא אי צ"ל בשעת הקנין ל' אגב או ל' עם או לא וא"כ י"ל דלפי האמת דנפשטא האבעיא דבעינן לומר קנה אגבו דאגב דוקא בעינן ולא סגי בעם והקרא לא איירי בל' דאמר להו בשעת הקנין וק"ל.

אע"פ שא"ל קנה המטלטלין משמע דאמר כן למי שזיכה לו המטלטלין ול' רש"י בגמ' אינו כן אלא ז"ל דאמר למי שהקנה לו השדה קנה השדה לעצמך ואגבו יקנה מטלטלין לפלוני כו' ע"ש והמחבר נראה דס"ל דאפי' אמר לכל א' מהן כן ל"מ:

לא קנה השני כו'. איבעי' דלא איפשטא הוא בגמ' ואמרי' בה דהמע"ה:

כדין כל ספק ממון נראה דר"ל דוקא ספק ממונא דאתיא מכח ספיקא דדינא ותפס בו שלא ברשות ועמ"ש בכללי' דדיני תפיסה:

ומטלטלין ליתומי' קנו כו'. דאפוטרופס יד יתומים הוא והב"י כ' ע"ז ז"ל ונ"ל דיתמי דנקט לאו דוקא דה"ה לגדול שיש לו אפטרופוס אלא אורחא דמילתא נקט דאפטרופוס לדיקנני לא מוקמינן עכ"ל:

וה"ה בגבאי צדק'. דין גבאי' נזכר בגמ' ודעת הרמב"ן דבגבאי הוא דוקא דינא הכי משום דעניי' מוטלי' עליו לפרנסן כו' ולא באפוטרופוס ויתומי' ויש דס"ל דשווין הן וא"כ לא ה"ל למור"ם לכתוב ל' וה"ה דהא כ"ש הוא:

אין הקרקע נקנית אגב קרקע ואע"פ שהיא על גבה וא"ל קנה אגב כגון שא"ל קנה הקרקע שבמרתף שהיא תחת הארץ וחזק בה ואגבה תקנה הקרקע עליה והטעם דבקרא הנ"ל דילפי' מיניה קנין אגב לא נזכר אלא במטלטלי כסף וזהב ומגדנות והיינו דוקא בקנין אגב ולא נתן מעות של הקרקע דבעי לקנות עמה אבל אם נתן הלוקח להמוכר דמי כל הקרקעו' כבר נתבאר בס"ס קצ"ב דאם מחזיק בא' מהן אפילו האחרי' הן במדינות אחרות קנה כולן משום דסדנ' דארעא חד הוא:

אע"פ שאין יודעין שיש לו. וסיים שם אע"פ שרגילין אצלו ואין יודעין שיש לו קרקע כיון שכתב כן בשטר נאמן על עצמו וכ"כ לעיל סי' קי"ג ס"ב וכ"כ לקמן סי' ר"ז סט"ז לענין קנין ב"ד חשוב:

אפי' שיאמר לו קנה אותן אג"ק. ר"ל משא"כ בעומדי' בתוכו דקנה אפילו לא א"ל קנה אג"ק לדעת הרמב"ם אפילו להחולקי' עליו מודים כשהחזיק בקרקע וגם נתן דמי העבד ומדין קנין קרקעות וכנ"ל ועפ"ר:

החזיק בעבדי' לא קנה מטלטלי' דדוקא דומיא דערי' בצורות בעינן שהוא קרקע דלא ניידי:

אא"כ היו המטלטלי' על גבי העבד דאז כיון שקנה העבד קנה המטלטלי' אגבו מתורת חצירו:

שיהי' ישן דבעינן שיהא החצר משתמר לדעת האדון משא"כ כשניער דיש להעבד דעת בפני עצמו:

החזיק בזרעי' קנה העציץ כדין מטלטלין שנקנין אג"ק:

אינו נקוב כנקוב דמי משום דמתלחלח היניקה והולכת דרך החרס:

וי"א איפכא דתוך העץ הולכת טפי מתוך החרס:

אע"פ שימשוך הבהמה כו'. והטעם דאיבעיא דלא איפשטא הוא בגמ' אי מהני משיכת הבהמה למשיכת המטלטלין כיון דאין משיכתן הוא שוה דמשיכת הבהמה הוא בהליכה וקנין משיכת כלים הוא בגרירה ומטעם חצר נמי לא קנה הכלי' לומר דבהמה אחר שיקנה אותה במשיכ' תהא נחשב כחצירו דחצר מהלכת היא כדמסיק:

דבמציאה אם אמר כו' וה"ט דכיון דאיבעיא דלא אפשטא היא בגמ' ס"ל דבמקח וממכר מוקמינן מספיקא בחזקת מריה קמא ואפי' אם תפס זה במשיכה מוציאין מידו משא"כ במציאה דאין לו מארי קמא הלכך מספיקא קנאה המושך ואחר שבא אחריו לתפוס מידו מוציאין מידו ונותנין לזה המושך לפניו דהוא מקרי מרא קמא:

אע"פ שמשכה והיא כפותה כו'. דע"י הבהמה לומר שהיא כחצר לא קנה דהא חצר של מוכר הוא וע"י משיכת הבהמה נמי לא קנה הכלי כיון דאין משיכתן שוה וכנ"ל ואע"ג דהיא עתה כפותה מ"מ הולכין אחר הרוב דאינה כפותה משא"כ בא"ל משוך קופה ובמשיכת' קנה הכלים שבתוכה דקנה הכלים כמ"ש בסעיף שאחר זה כיון דמשיכת הקופה והכלים לעולם שוה היא ועפ"ר: