Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 315
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בדרכים שהוא נקנה בהן. דהיינו בכסף בשטר ובחזק' ובקנין סודר וכמ"ש הטור כאן וכבר נתבאר זה ג"כ בפי' בטור וכתבו המחבר לעיל ס"ס קצ"ב ובס"ס קצ"ה ע"ש:
כמו במכירת קרקע. בסי' רכ"ז סכ"ט נתבאר דאין אונאה לקרקעות ויליף לה מדכתיב או קנה מיד עמיתך לא תונו דאין אונאה אלא בדבר הנמכר במטלטלין הניתנין מיד ליד ():
כך מתנה בשכירות פי' וא"צ קנין בפני עצמו ע"ז אלא כשמחזיק בגוף השכירות צריך לקיים התנאי וכמ"ש הטור והמחבר בס"ס זה בראובן ששכר נער כו' ועפ"ר מ"ש עוד מזה:
וכל שאין לו למכור כו' בכלל זה הוא מכירת שיכור וחרש ושוטה וגם קטן לכל מר כדאי' לי' וכמבואר בטור ובדברי המחבר בסי' רל"ה עוד נתבארו שם שאר פרטיים מדיני דמכירה ע"ש:
אלא א"כ יש לו פירות בלבד כו' בפרישה כתבתי דברי מהרי"ק ופירושו והכלל דבעל בנכסי אשתו או מי שנתן לאחר הגוף מהיום והפירות לאחר מיתה ושייר הפירות לנפשו וכיוצא באלו כשיבא אחד מהן למכור או להשכי' הפירות לאחרים והפירות הן דשלב"ל וא"י להקנותן לאחר אלא כשיאמ' לו קנה קרקע זו לפירותיה וכמ"ש הטו' והמחב' בסי' ר"ט ובזה קאמר דאין לו רשות להקנות לאחר הקרקע כדי לקנות הפירות בתורת מכירה כ"א בתורת שכירות כי יש חילוק בין דא לדא כמ"ש הרמב"ם וכתבו הטור והמחב' לעיל בסי' רי"ב ז"ל ומה הפרש יש בין קונה שדה זו לפירותי' ובין השוכ' שדה מחבירו שהקונ' שדה לפירות מחבירו יכול לנוטע' ולזרע' כ"ז שירצה או להובירה והשוכ' אינו כן ע"ש וקאמר דהללו אף שיש בידן השדה כאלו קנאו אותו לפירותי' מ"מ אין יכולין להכניס לאחר בזכות זה כי להם האמינו בעל הקרקע ולא לאחר ואף דבאחר כ' הטו' והמחב' בסמוך דהשוכ' יכול להשכי' הקרקע הא כתבתי שם וגם בסי' זה בפריש' דהיינו דוק' בשכירו' בית דכאשר נותן הקרקע בידו ע"פ שטר ועדים כן צריך להחזיר לו במושלם משא"כ בשדה דיכול לזורעה יותר משיעורה או תמיד בלא הובירה או לזרוע קטנית במקום שהיה לו לזרוע חיטים וכיוצא בו דברים המכחישין את הקרקע טובא ולא יוודע לבעל הקרקע ואע"פ שנתבאר בסי' רי"ב דהקונה קרקע לפירותיה יכול לחזור ולהקנותה לאחר אפשר דהמוכר אותה בפי' לפירותיה נתייאש דעשה בהן מה שירצה מ"ה יש לי זכות טפי מאלו הנ"ל גם י"ל דגם שם בסי' רי"ב לא כתב אלא דיכול לחזו' ולהקנותה ולא קאמר דיכול למוכרה ויוכל להיות בכוונתו כמ"ש להקנות' לאחר בתורת שכירות ולא בתורת מכירה קאמר וק"ל ועפ"ר:
ישבע המשכי' כו'. זהו מהכלל שנתבא' בסי' שי"ב דכל ספיקו' הנופלי' בין השוכר והמשכי' בענין הקרקע אמרינן הקרקע בחזקת בעליה עומדת וישבע המשכיר ויטול:
אינו צריך קנין. פי' קנין חדש אלא כשלקח הנער לביתו ע"פ תנאם נתקיימו הדברים שהתנו ביניהם וז"ל ☜ריב"ש סי' תע"ו כל מה שאדם נודר בשכירות אפי' בע"פ ובלא קנין צריך לקיים כ"ז שהנשכר עשה מלאכתו עכ"ל וכ"כ לעיל ר"ס קפ"ב לענין שליח וע"ל ר"ס שד"מ מזה: