Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 393
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות ואכלתן כו'. כצ"ל וכן הוא במיימוני פ"ג דניזקין וכלל דבריו הן דבעל החצר פטור בהיזק פירותיו כיון דשלא ברשות הכניסן ומה"ט אם הוזקה בהן פרה של בעל הבית אז בעל הפירות חייב לשלם לו הזיקו מיהו ה"מ שהוזק' בהן מוכח שהוחלק' בהפירו' אבל אם הוזקה מכח רוב האכילה פטור בעל הפירות מהיזקה דעל ב"ה הוא מוטל לשומרה מאכילה יתירא כדמסיק המחבר בסעי' שאחר זה:
שישתכר בהן בעל החצר שיתן לו שכירות מהטחינה:
ואם הכניס ברשות פטור. ע"ל סי' שצ"ח שכ' הטור פלוגתת הגאונים בזה דר"י והרא"ש פסקו כרבנן דאמרו כל שנתן לחבירו רשות להכניס פירות קיבל עליו שמירת הפירות והרי"ף והרמב"ם פסקו כר' דאמ' אף אם נתן לו רשות להכניס לא הוה כאילו קיבל עליו נטירותא מיהו ה"מ שלא נתחייב בעל החצר בתשלומי היזק בעל הפירות אם הזיקו שורו לפירות שהכניס אבל כ' שם דלכ"ע אין בעל הפירות חייב בנזקי דבעל החצר אם הוזק שורו דבעל חצר בפירותיו ע"ש וז"ש המחבר כאן דאם הכניס ברשות פטור דאף דפסק המחבר כהרי"ף והרמב"ם דסתם נתינת רשות לא הוי כקיבל עליו שמירת הפירות מ"מ בעל הפירות אינו חייב באשר הוזק בהן שורו דבעל החצר וא"כ תימא על מור"ם שמסיק וכתב כאן על דברי המחבר דיש חולקין כמ"ש בסי' שצ"ח דהא שם לא פליגי אלא אם נתחייב בעל החצר בהיזק דבעל הפירות ומזה לא איירי המחב' כאן אלא בפטו' דבעל הפירות בהיזק דבעל החצר (דהא ואם הכניס ברשות פטור דכתב האי פטור קאי אמ"ש לפני זה דחייב בו בהכניסה שלא ברשות) ובזה כ"ע מודו וצריכין לדחוק ולו' דס"ל למור"ם דמדסיים המחב' וכתב ז"ל ואם קיבל עליו בעל הבית לשמו' את הפירו' ב"ה חייב ולפני זה לא נזכר שום פטר בהב"ה והוצרך לכתוב דבקבל עליו השמירה דחייב צ"ל דמ"ש המחב' אם הכניס ברשות פטו' שכל א' פטו' משילום הזיקו דחבירו ונשמע מיניה דס"ל להמחב' דגם ב"ה פטו' משילום הזיקו דהנכנס אם הזיק שורו לשורו דהנכנס ועל זה כ' מור"ם דיש חולקין אבל פי' זה דוחק כיון דלא נזכר לפני זה מחיובו דב"ה:
שהי' לה שלא תאכל פי' הי' לו לשמור פרתו שלא תאכל יותר משיעור' וזה דוקא מסתמא כשבעל החצר בחצירו אבל אם נסתלק משם בעל החצר בידיעת בעל הפירות על בעל הפירות מוטל השמירה שלא תאכל יותר מדאי אפי' אם הכניס ברשות וכמ"ש בסעיף שאחר זה:
ומעשה באשה א' כו'. מתחל' כתב המחבר דברי הרמב"ם בנסתלק בעל החצר בידיעת בעל הפירו' והניח עליו השמירה דבעל הפירות הי' לו לשומרו ובמעשה זה בא להוסיף דאף דנסתלק בעל החצר שלא בידיעת בעל הפירות אפ"ה אם בעל הפירות עושה דבר צניעות דמסתמא יסתלק עבורו בעל החצר ויצא באותה שעה שעוש' דבר הצניעות ה"ל כאילו הודיעו שיצא ובעל הפירות חייב בשמירת בהמה דבעל החצר אפילו לענין שלא תאכל יותר מדאי ותוזק:
כדי שלא יביטו בה כו' פי' שלא יביטו זרועותי' המגולות בעת לישתה העיסה: