Me'irat Einayim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 412
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ושברו חייב דאף דאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים שאני הכא דיודע דלפעמים מניחים שם כלים וה"ל להתבונן ולראות אם יש שם ואם היתה אפילה שלא היה יכול להתבונן ה"ל כנתקל בכלי דשאר מקומות ופטור:
ואם היתה אפילה או שמילא כל הדרך כדים פטור כו' כן הוא ל' הרמב"ם בפי"ג דנ"מ ד"ו. ונרא' דאף דקאמר דממלא כל הדרך כדים מ"מ מיירי דהי' אפשר לו לסבב ולילך מן הצד או להגבי' רגליו לעבור דרך עליהן מ"ה דוקא בנתקל בה ושברו קאמר דפטור אבל כשמילא כ"כ עד שא"א לעבור בזה כ' המחבר אחר זה מיד דאפי' שברה בידים וברשות פטור וכן הוא משמעות הגמרא דר"פ המניח ורש"י והתוס' שם ע"ש וגם ע"ל ס"ס שע"ט:
ה"ל רגל ופטור דרגל אינו חייב אלא בחצר הניזק כמ"ש בסימן ש"ץ ושצ"א:
ה"ל קרן וחייב. פי' חייב ח"נ כדין קרן:
דה"ל מפקיר נזקיו כו'. דמסתמא אדם מפקיר החרסים מן הכלי שנשבר לו בדרך והמים שנשפכו ממנו להארץ:
אפילו דאפקרינהו. דה"ל מפקיר נזקיו אחר שהונחו במקום שלא היה להן רשות להניח כגון זה שפשע בנפילתו:
נבלעו המים בארץ. ונמחה מהן הארץ עד שנעשה רפש וטיט:
והזיקו דהשתא כו' דוקא הזיקו הא אם מת מזה השור פטור כיון דאין כאן הבל וגם ליתא כאן חבטה דעומק עשרה טפחים וכמ"ש בסי' ת"י בטור ובדברי המחבר דחבטה גובה י' טפחים דוקא בעינן לתשלומי מית' ע"ש: