[א] לא כולם הסכימו לדעה זו המגונית להריב עם משה כי היה להם מים עוד, אף שהי' מצומצם מאד בשיעורו, רק קצת מהם שהיו בעלי ריב מצאו עצה להריב אף שהיה להם מים בצמצום ועל אלה הנפרדים מן הכלל בדעות משובשות ומתחלפות זו מזו אמר בל"ר ויאמרו, אמנם אח"ז בהגיעם לצער הצמאון שהיתה סבה לעורר כולם על התלונה נאמר ויאמר בלשון יחיד (הכוה"ק) וכן (מדרש שכל טוב) "ויאמר מלמד שכולם הסכימו במאמר אחד":

[ב] (ובמדרש שכל טוב) שיתפו כבוד יוצרם עם משה" וכן פי' הרדי"א כי אמרו "תנו" היה נגד ד' ונגד משה, לא כנגד משה ואהרן:

[ג] ורש"י ז"ל פי' אם אמתין עוד מעט וסקלוני" ובאר הרש"ד שלדעתו תהיה הויו של וסקלוני מחברת ביחוס הסבה אם אמתין, וכן (במדרש שכל טוב) כלומר אם אמתין עוד כשעה קלה קמים עלי וסוקלין אותי:

[ד] והרמב"ן פי' עבור לפני העם, שתעבור מהם אל מקום אחר, כי הוצרך לקדם לפני העם לעבור מרפידים אל חורב כמהלך פרסה או פרסאות רחוק מן המחנה לפניהם וע"כ אמר עבור לפני העם:

[ה] והזכיר בו מכת היאור, הראה לו שיעשה בו דבר והפכו כי אז הפך המים לדם ועתה יביא מים בצור החלמיש, וכן פי' הרמב"ן והרדי"א ורע"ס, וכן (מכילתא דויסע פ"ז, במד"ר פ') זה אחד משלשה דברים שישראל מתרעמין עליהם והיו אומרים מיני פורענית הן, ואלו הן הקטרת, והארון, והמטה, וכל אחד מהם דחה את הפורעניות והביא את הפורעניות עיי"ש:

[ו] וכותבי המסעות ועוברי דרכים שבזמנני כתבו בספריהם, שהצור הזה עודנו עומד קרוב להר סיני ואינו כשאר הסלעים, אלא הוא יחידי בתוך המדבר, וגבהו כקומת שני אנשים, ארכו שבע אמות ורחבו ג"כ שבע, ויש לו שנים עשר פיות עמוקות בעובי הצור, וניכר שמהם נזלו מים(יש"ר):

[ז] (ובמכילתא דויסע פ"ז) המקום קראו מסה ומריבה.

[ח] וגם לרז"ל הוקשה מלת ויבא, ואמרו (מכילתא מסכתא דעמלק פ"א) ויבא עמלק שבא בעצה, מלמד שכנס כל אומות העולם ואומר להם באו וסייעוני על ישראל, ועוד שם כמה דרשות על מלת ויבא וכן כתב הרלב"ג, יתכן שהביא עם אחר עמו להלחם בישראל, ואו"ת "ואתא עמלק" ולא תרגם "עמלקאה" נראה כי על דעתו שם המלך, וכן נראה מלשון הכתוב, ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו (פ' יג) ועיין (פ' יד) ובבאורי שם:

[ט] וכתב הרשב"ם (במד' יג טז) שבבית אביו היה נקרא שמו הושע, ואח"כ כשנעשה משרתו והפקידו על ביתו היה קורא אותו יהושע, שכך היה מנהגם כמו ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח (ברא' מא מה) וכן פי' הרמב"ן:

[י] (ובמכילתא מסכתא דעמלק פ"א) "מכאן שהיה עושהו כמותי, למדו כל אדם דרך ארץ ממשה שלא אמר ליהושע בחר לי אנשים, אלא בחר לנו אנשים מכאן שהיה עושה אותו כמותו, מכאן שיהא תלמיד חביב לפני רבו כמותו" וכן פי' רש"י ז"ל:

[יא] וכן הוא דעת ר' יהושע (מכילתא שם) אנשים גבורים, ודעת ר"א שם אנשים יראי חטא וכן הוא (פדר"א פמ"ד, פסי"ר פי' יב) וכן הוא (שמו"ר פ' כו ג) אנשים של חכמה וביראת חטא, ועיין ספרי פ' בהעלותך עה"פ ויאמרו האנשים ההמה (במד' ט ז) מגיד שהיו בני אדם כשרים וחרדים על המצות, וכן (תנחומא א פ' מטות אות ג) החלצו מאתכם אנשים לצבא, אנשים צדיקים, ולהלן בחר לנו אנשים (פה) נמי צדיקים:

[יב] (ובמכילתא שם) צא מתחת הענן והלחם בעמלק. (ובשמור פכ"ו ג) מיכן אתה למד שהיו תחת ענני כבוד שאין אומרים צא אלא למי שהוא שרוי בפנים, (ובמדרשי התורה להקדוש אנשלמה אשתרוק) צא מאצטגנינות שלך ולך הלחם באצטגנינות של עמלק הגובר:

[יג] מדבר סיני הוא מישור גדול המסובב בכל עבריו מאת הרים וסלעים נפלאים, ובקצה הצפוני למדבר הנורא הזה יתראה הר גדול ונרחב המתחלק ממעל לשני ראשים הראש האחד הפונה קדמה מזרחה הוא הנקרא הר סיני, והראש השני הפונה מערבה הוא הנקרא הר חורב, ועל כי שניהם בתחתיתם הם אך הר אחד, לכן יזכרו לפעמים בספרי הקדש זה תחת זה (ארץ קדומים).

[יד] ובדרז"ל (יומא נב רע"ב) איסי בן יהודא אומר חמש מקראות בתורה אין להן הכרע, שאת, משוקדים, מחר, ארור, וקם, (ובמכילתא מסכת דעמלק פ"א) יחשוב כסדרם האמור בתורה שאת, ארור, מחר, משוקדים, וקם, וכן הוא בירושלמי ע"ז פ"ב ה"ז וכן הוא (תנחומא א בשלח אות כו) ובב"ר פ"פ ו' הגי' ד' דברים ולא חשיב מחר ועיין מ"כ שם שכתב שראוי להגיה שם ה' דברים, ועיין ביד מלאכי בכללי החי"ת סי' רע"ח שכתב על חמשה מקראות שאין להם הכרע היינו מתוך הכתב, אבל מכי אתא עזרא ואפסקינהו יש להם הכרע כ"כ מהר"ש אלגאזי בס' יבין שמועה כלל תעג בשם הרא"ש, וכן ראיתי להריטב"א יומא נז ע"ג ועיי"ש בדברי הכותב, ועיין במדות סופרים על המכילתא שיביא ראיה מהרשב"ם (ברא' לו יב) עה"פ ותמנע היתה פלגש שכוונת איסי שנוכל להמשיך המלה למעלה ולמטה, ובזה כל הקושיות מיושבים, ועיין ברא' ד קרני אור הערה יד, ושם מד, יהל אור אות כב):

[טו] עיין יהל אור וכן פי' הרמבמ"ן והח' יש"ר, ועיין בבאור שד"ל מה שהשיג ע"ז ודעתו שם:

[טז] עיין יהל אור וכן הוא (מגילה ז א) כתב זאת מה שכתוב כאן ובמשנה תורה, ועיין מכילתא מסכתא דעמלק פ"ב:

[יז] והחזקוני פי' ושים באזני יהושע, שהרי התחיל במצוה וימסור ספר זכרון זה עד שיעמוד מלך לישראל ויהיה לזכרון ולא יתמהו על מה אמחנו, ואין לפרש ושים באזני יהושע להלחם הוא בעמלק, שהרי לא נלחמו בו ישראל עד שאול:

[יח] וכן דעת יוב"ע שתרגם "כתוב דָא בספר סָבַיָיא דמלקדמין" פי' מזקנים הראשונים שכתבו כל דבריהם בס' מלחמות ד':

[יט] ועיין מורה פ"ט מהח' הראשון, אחר שיבאר כי נקראו השמים כסא, וז"ל "אבל מה שהרחיב בו הלשון באמרו כי יד על כס יה, הוא תואר עצמותו וגדולתו", ועיין ברדי"א שם שהרחיב לבאר דעתו בזה: