[א] והרדי"א ז"ל החזיק בדעה א' עיי"ש:

[ב] וכן הוא בברייתא דמלאכת המשכן שנשתיירו ט' אמות מכל צד לכסות את הקרשים, ועיין התוה"מ שכתב כי זה תלוי בפלוגתא דר"י ור"נ (שבת צח ב) שברייתא דמלאכת המשכן סברי כר"י שהקרשים כלים למעלה עד כאצבע, וברייתא דמדות שהעתיק רש"י ממנה שנשתיירו ח' אמה סברי כר"נ שגם למעלה היה עביין אמה:

[ג] והתוה"מ הרחיב לבאר בזה עיי"ש:

[ד] כדעת ר' יהודה (שבת כח א) ששני מכסאות היו מכסה אחד של עורות אילים מאדמים, ועוד למעלה ממנו מכסה עורות תחשים, ודעת ר' נחמיה שמכסה אחד היה, וברש"י להיפך לדברי ר' נחמיה היו שני מכסאות, ולדברי ר' יהודה מכסה אחד:

[ה] ובאמרו וסרח חצי היריעה העודפת על אחורי המשכן לא יחסר מזה רק עובי הקרשים, ותהיה פחות מחציה על הארץ, ואם נודה שעובי הקרשים היה אמה שלמה, לא יהיה נתלה ממנה על הארץ כ"א אמה, ולזה יהיה פי' אמרו חצי היריעה העודפת לא שיהיה חציה בכוון, והנה יקרא החלק חצי, אמר יחצוהו בין כנענים (איוב מ ל) עד צואר יחצה (ישעי' ל, כח) (רלב"ג):

[ו] והריב"א כתב, מה שקורא אותה כפולה ע"ש שאותה חצי היריעה היתה נתונה על מסך הפתח, נמצא שהיתה כפילה עם המסך:

[ז] וכן תיוב"ע קַימֵין הֵי כְאורַח נְצִיבֵהון, וכן הוא בג' (יומא עב א סוכה מה ב) וי"מ עומדים, שלא יקחו עצי שטים נופלים והקצוצים מימים רבים שכבר נרקבו, אלא מן העומדים והמחוברים לקרקע דרך גדילתן:

[ח] לדברי ר"מ (כלים פי"ז מ"י, מנחות צז ע"א וע"ב, ברייתא דמה"מ פ"ז) שהלכה כמותו "כל האמות היו בינונית (פי' של ששה טפחים) חוץ ממזבח הזהב והקרן והסובב והיסוד" (פי' הם היו באמה בת חמשה):

[ט] שמות הבאים על משקל רבים הזוגי, אם יבוא על דרך ההשאלה יתרבו בסימן נקבה כמו כנפים כנפות הארץ, קרנים, קרנות המזבח, וכן ידים ידות (המעמר):

[י] עיין יהל אור, ועיין בתוס' שבת שם ד"ה "תנא" שכתב שפליגא אברייתא דמלאכת המשכן, דהתם אמר שלא היה נס, אלא היו שם חמשה שנים למעלה, וכן שנים למטה והאמצעי, והאמצעי היה הולך מרוח מזרח עד רוח מערב, והיינו מן הקצה אל הקצה ולא היה מקיף כל השלש רוחות, וכן פי' רש"י ז"ל בחומש, ותפס הברייתא עיקר, והמשיך כל המקראות על פי הברייתא, ואתמה מה שתפס הח' ז"ל פי' רש"י ז"ל שביאר את הגמרא, ולא הביא דעת רש"י ז"ל מה שפי' בחומש שהיו שלשה בריחים ועיין ברשב"ם שיפרש בענין אחר:

[יא] ונראה שדעת התוספתא שם, מפני שבכתוב כתיב והבריח התיכון בתוך הקרשים (פ' כח) דהל"ל והבריחים התיכונים, ש"מ שהיה בריח אחד שהיה מבריח מכל השלשה צדדין:

[יב] וכן הוא (זהר בלק דף קפו) בריח התיכון מאינון חמשה, הוי תרין מכאן ותרין מכאן וחד באמצעותא, שמ"ש תרין מכאן, היינו שני חצאי בריחים, שהתורה קוראה אותם שני בריחים:

[יג] וכן פי' הרלב"ג בפעם הב' וכתב ואפשר שיהיה הבריח התיכון נכנס ג"כ בטבעות, ויהיה אמרו בתוך הקרשים, שהוא באמצע הקרשים, וכמוהו אמרו פעמוני זהב בתוכם סביב (למטה כח לג) שהרצון בו שהפעמונים היו בין הרמונים, כמו שאמר פעמון זהב ורמון, פעמון זהב ורמון (שם שם לד) ולא שיהיו הפעמונים תוך הרמונים בעצמם:

[יד] וכן פי' הרלב"ג וכתב, שכבר יקשה מה שאמר ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים, ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן, שכבר יראה מזה שהיו לפאת מערב ח' קרשים, וכבר הגביל שיעור הקרשים בראש הפרשה שכבר היה רחבם אמה וחצי האמה, ולזה ידמה שיהיה הרחב י"ב אמה, וישארו שתים אמות לרוחב הקרשים והנה התיר זה הספק הח' הראב"ע ז"ל במה שאמר כי אמרו ושני קרשים תעשה וגו' אינם כשיעור שאר הקרשים, ולזה הפרידם מבין שאר הקרשים:

[טו] כן פי' רש"י ז"ל בג' (שבת צח ב) וכן בפי' על התורה, שאלו השתי אינן בחלל המשכן אלא חצי אמה מזו וחצי אמה מזו נראות בחלל להשלים רחבו לעשר, והאמה מזה, והאמה מזה באות כנגד עובי קרשי המשכן הצפון והדרום כדי שיהיה המקצוע שבחוץ שוה:

[טז] עיין הכוה"ק שכתב שהח' ז"ל התכוון לתרץ שלא יהיו דברי הג' (ב"ב ג ב) שהיה כותל במקדש ראשון ולא פרכת, ובד"ה ב ג יד, כתוב שהיה שם פרכת, ושלא יהיו סותרים אהדדי, לזה אמר שבאמת היה שם פרכת של תכלת וגם קיר של עץ (עיין במשנה למלך פ"ה מכלי המקדש הי"א) ורש"י ז"ל פי' שם, שהיה שם דלתות והפרכת תלה עליו, ועיין (רש"י דה"ב ג ח) שכתב מה שאין מזכיר בקה"ק שום עץ זהו משום גדולתו של המקום ב"ה:

[יז] עיין המעמר מה שהקשה ע"ז, ומה שיתרץ, ולפי באורי אין צורך:

[יח] והסבה בחלופים האלה ע"ד הפשט, מפני שהפרכת היה מבדיל בין קדש הקדשים לקדש היו בו כרובים ולכן היה מעשה חושב, שיראו צורות הכרובים משני עבריהם להודיע שהיו אחריו כרובים אשר על הארון אמנם המסך לא היה סמוך לכרובים, ולכן לא היו מצוירים בו, ולא היה א"כ מעשה חושב (רדי"א):

[יט] והנה ההבדל בין הפרכת הפנימי והמסך החיצונה שהפרכת היה מעשה חשב כרובים, והמסך היה מעשה רוקם, ב) הפרכת היה על ד' עמודים, והמסך היה על חמשה עמודים, ג) אדני הפרכת היה מכסף ואדני המסך היו מנחשת: