[א] והרא"מ פי', ופתח אהל מועד, ומקום פתח אהל מועד, וגם ע"ז יש להשיב, כי לא שייך יציאה ממקום שאין בו פתח, והגר"א פי' (סד"ע פ"ז) בקלעים, שהקלעים לא פרקו כל שבעה, והתוה"מ צו סי' קצא מצא תשובה ע"ז בירושלמי פ"ק דיומא עיי"ש, שיפרש שישבו קצת בתחלת הלילה, וידידיה לא כרק עד הלילה, ועיין פי' הח' ז"ל (במד' ז א) שהסכים לחז"ל, וכתב "לעֵד על דברי המעתיקים (הם חז"ל) כי היה סותרו ומקימו וחזר לסותרו ולהקימו כל ז' ימי המילואים להרגילם

[ב] וע"ז השיב רא"ם כי איננה טענה, כי לולא הכעס שכעס משה על שריפתו לא היה מזכיר גם אותו, כמו שלא הזכיר שאר קרבנות החדש מפני שסמך על מה שנכתב במקומו

[ג] וגם ע"ז השיב הרא"ם, ואם מפני שלא הזכיר הבעור של ר"ח. י"ל שכמו שלא הזכיר השעיר של גמליאל בן פדהצור לפי דעתו מפני שסמך על מה שנזכר במקומו בפ' נשא, כך לא הזכיר השעיר של ר"ח לדעת האומר שהשמיני למלואים הוא יום ר"ח, מפני שסמך על מה שנזכר במקומו בפ' פנחס, ולזאת הסבה בעצמה לא הזכיר גם השעיר של נחשון, ומה שלא הזכיר מלבד עולת החדש, כי כמו שלא כתב מלבד עולת גמליאל בן פדהצור, מפני שסמך על מה שכתוב במקומו, כן לא כתב מלבד עולת החודש מפני שסמך על הכתוב במקומו, אעפ"י שבתמיד של שחר לא סמך על הכתוב במקומו, וכתב מלבד עולת הבקר:

[ד] עיין התוה"מ (פ' כג) מה שביאר בענין סדור הלחם, וזה יתאים לעניננו:

[ה] ודעת רז"ל (סד"ע פ' יא, ירישלמי שבת פ"א ה"ח, תנחומא ב נשא אוח לא, ב"ר פ' מז ט, במד"ר פ' יד א וכג ו) כי ביום ז שנלכדה יריחו יום שבת היה:

[ו] ודעת רז"ל (מו"ק ט א) שהיה יום העשור בכללם, כי אמרו שם אתה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים וכו' מה דרוש אמרו ק"ו, ולמדו זה מחנוכת המשכן, מה שם עשו שלמים בשבת, אעפ"י שהיא באיסור סקילה, יוהכ"פ שהיא איסור כרת לא כל שכן, ודעחה כי בחנוכת המשכן שבת היה בכלל שנים עשר יום כי רצופים היו:

[ז] הנה זה החדש הוא חדש ניסן, כי היא הראשון כמו שהתבאר בפ' בא, ואמנם היה זה החדש ראש השנה למלאכת המשכן, כי היא יותר ראוי להיות ר"ה מתשרי, כי אז תקרב אל הישוב השמש, ויתחדשו הצמחים והפירות, וישמחו החיים, ומזה המקום נלמוד כי השקלים ראוי שתשלם נתינתם באחד בניסן, כי הוא ר"ה לעבודת המשכן (רנב"ג):

[ח] וכן הוא דעת הי"א (במד' ט כא) בפי' הח' ז"ל שם, אך שם קיבל דעתם וכתב, והיא הנכון בעיני:

[ט] וכן הוא דעת הרמב"ן שנסעו גם בלילה, וכן פי' הרדי"א, כי בימי הקיץ ילכו במדברות בלילה:

[י] ורב"ח כתב לא שהקריאה משה משה תהיה לי תואר להכנס בעוד שהכבוד שם אלא שתהיה לו אות שכבר נשתלם שפע אור הכבוד מן המשכן זולת מן הכרובים, ועם זה היה משה ראוי לבוא אל המשכן: