[א] מלת דבר הנחתו הראשונה בכלל על ענין כריתה וחתוך, כמו "ותדבר את כל זרע המלוכה" ויהי הנרצה במלת דבר, בין שיורה על הדבור בין על שאר דבר, ענין כריתה דהיינו דבר קצוץ ומוגבל, שע"י שמוש הדבור יהיה ענין המדובר מוכרת וחתוך משאר הדברים שהיו במחשבה בערבוביא וע"י הדבור נחתך הענין מן השאר וכטעם מלה, ומלל, מלשון מלילה וחתוך, וכן כל שאר דבר מפאת שהוא מיוחד ומוגבל, וכן שם מדבר למרעה הצאן היינו מקום מיוחד ומוגבל למרעה, וכן שם דביר, היינו החדר המיוחד משאר חדרים, ושם דֶבֶר בשש נקודות כפשוטו מלשון כריתה וממנה נגזרת דבורה (רש"פ):

[ב] וכן פי' רש"י מדרז"ל (עיין מקורי רש"י) נס גדול היה בשחין שהחזיקה מלא ידיו של משה, מלא ידו שלו ושל אהרן:

[ג] ולדעת רז"ל (סד"ע פ' ג) שהתחילו המכות מניסן, וכן הוא (עדיות פ"ב מ"י), והנה לדעתם לקו המצרים עשר מכות כל י"ב חודש, והגר"א בהגהותיו לסד"ע כתב, לאו מכות מצרים היה י"ב חדש, שהם התחילו באיר, וג' חדשים נתעכב משה במדין באותה שנה, אלא משעה שנדבר עמו בסנה, חושב אותם למכות מצרים, ורש"י כתב שי"ב חודש היו המכות ואינו נראה עכ"ל ועיין תוס' ר"ה יא א ד"ה "בר"ה" ועיין הערות ותקונים לסד"ע מהרב הח' מ' דוב ראטנער פ"ג אות כב ובמבוא שלו צד 85:

[ד] והרדי"א טען ע"ז, כי כל זה אינו מגפה, והיה ראוי לומר את כל מופתי ולא מגפותי עיי"ש:

[ה] וכן הוא דעת ר' יהודה (מכילתא בשלח פ' ו) שאמר וישובו המים ויכסו את הרכב אף לפרעה, שנאמר מרכבות פרעה וחילו (פי' על המרכבת ועם הרוכב בו) וכי הוא (שוח"ט מ קו), דעת ר' יהודה, אפילו פרעה, שנאמר "אחד מהם לא נותר", ודעת ר' נחמיה (מכילתא שש) חוץ מפרעה, ועליו הכתוב אומר, בעבור זאת העמדתיך, ומפרש עד אחד, ולא עד בכלל, חוץ מאחד, ואמר מרכבות פרעה, מפני שכל תכסיסי המלחמה נקראו על שמו, וכן הוא (שו"ט שם) דעת ר' נחמיה, וכן תיוב"ע עה"פ למען ספר שמי "ומן בגלל דתתני שמי קדישא" פי' שתספר אתה פרעה בעצמך שמי, ודעתם כי פרעה הוא שם העצם, ופרעה שהיה בימי אברהם, הוא שהיה בימי יוסף, והוא שהיה בימי משה, והוא היה בימי שלמה, ובפדר"א (פ' מג) שהוא היה מלך נינוה בימי יונה:

[ו] עיין יהל אור וכן פי' הריק"ם (הגלוי, שרש סל) מסתולל בעמי, פי' מתגדל ומתנשא בעמי, וכל לשון מסילה אינו לשון רמיסה, כ"א לשון נשיאה והרמה, כמו סלו לרוכב בערבות (תה' סח ה), וכן סלו סלו המסילה סקלו מאבן (ישעי' סב י) הרימו המסילה, ושימו שם אבנים להרימה, זהו סקלו מאבן, בנו אותה מאבנים חזקים, ולשון סקילה קבוץ על הדבר, וכן פי' הרד"ק בשרשיו שרש "סלל" בשם אביו הריק"ם ז"ל:

[ז] וכן הוא (שמו"ר פי"ב א), עודך מסתולל בעמי, שהיה עושה אותם כמסילה שהכל דשין עליה, ועיין מקורי רש"י:

[ח] יראה שכוונתו לפרש מלת על כפשוטה, אבל אין צורך, כי נמצאו רבים שיבוא "על" במקום "אל" כמו וילך אלקנה הרמתה על ביתו (ש"א ב יא) ותתפלל על ד' (שם א י) ודומיהם ויהיה זה מכללם שפי' אל השמים (רש"ד):

[ט] ואפשר לפרש מה שכתב הח' ז"ל רק שהשם חמל עליהם ועל מקניהם, דעתו על המצריים, והוא מה שאמר משה לפרעה, שלח העז את מקנך וגו' וכן הוא (שמו"ר פי"ב ב) "בא וראה רחמיו של הקב"ה אפילו בשעת כעסו ריחם על הרשעים ועל בהמתם, עיי"ש וכן כתב הרמב"ן "והיתה העצה הזאת בחמלת ד'", עיי"ש:

[י] יעיין ברמב"ן שם שהשיג על רש"י ז"ל מה שביאר שם, רחום בדין, וכתב ולא השגיח הרב כי השם הראשון הוא כתיב באל"ף דל"ת, והשני הוא כתוב ביו"ד ה"א:

[יא] כן הוא בדרז"ל עיין מקורי רש"י, ובפס"ז וארא, מלמד שחוצה לעיר היה לו בית תפלה למשה רבינו:

[יב] והנה בפי' הארוך ייחס הפי' הזה לרש"י ז"ל, וכן נראה מהרמב"ן ז"ל שלפניו היה ג"כ הגי' כן, כי הסכים לפי' הח' ז"ל במלת "טרם" וכתב יפה תפס ר"א על דברי רש"י ז"ל שאין טרם כמו לא, אבל הוא כטעם קודם", ועיין קרני אור ברח' ב' ה' הערה כג, ועיין באור רמבמ"ן (ברא' ב ה) שיתמה על הח' ז"ל שהעמיס על רש"י ז"ל דבר שלא אמר, כי לא אמר שיהיה באור "טרם" כמו לא, כ"א כמו עדיין לא, או עוד לא, וכן כתב הראב"ע בעצמו בפי' לס' ישעי" (סה כד) וז"ל עה"פ "והיה טרם יקראו" "לפי דעתי טרם כמו עוד, ואם בא בתוס' בי"ת כמו קודם, והטעם כל אשר ישאלו ממני אתן להם" עכ"ל, ודבריו הללו קרובים לדברי רש"י ז"ל, כי אין ספק שיודה בהוספת השלילה במלת טרם ולומר עוד לא, אחרי שמצאנו בכתוב, "ויהי הוא טרם כלה לדבר" (ברא' כד טו) ששם אי אפשר לפרש כלל בלי שלילה, כמו עוד לא כלה לדבר, כמ"ש רש"י ז"ל, ולפי גירסת הפירוש הקצר שהביא בשם ר' יהודה המדקדק הספרדי, ולא בשם רבינו שלמה (רש"י) סרה קושית הרמבמ"ן על הח' ז"ל:

[יג] לדעת רש"י הונח על קנה הפשתן כשהוא מתקשה, וכן פי' רש"י ז"ל (סוכה יג א) ד"ה "ובהן" "גבעול הוא קנה האמצעי שהזרע בראשו כקנבוס ופשתן", וכן פי' הרד"ק שגבעל הוא קנה הפשתן, והפשתה היתה בקנה שלה שנקרא "גבעל" ואחריהם ביאר הרמבמ"ן ג"כ כפירושם, ועיין בהערות להערוך מר"ש ן' פרחון להח' ן' כוכב טוב, שיתמה מאין בא למפרשים לפתור אותי מלשון קנה, וסיים, ולא מצאתי שום סעד לדבריהם:

[יד] עיין יהל אור, וכן דעת ר"י ן' גנאח, ודעת ר"י בן קריש, ודעת ר"ש ן' פרחון, וכן פי' הרמב"ם (פרה פי"א מ"ז) וז"ל "הוא הפרח קודם שיפתח כל עוד שהוא מקובץ בכיס אחד", וכן פי' הרע"ב. והח' יש"ר פי', פשתה הוא צמר גפן, והגבעול היא הגביע בראשו האוסף את הצמר:

[טו] והקדוש אנשלמה אשתרוק (מדרשי התורה) פי', הרצון באמרו ועבדיו, בעבור שאמר להם משה "ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון" לפיכך חרה אפם, שאמרו מה היה לו להזכירנו, ועל זה הכבידו לבם עם פרעה: