[א] ולפי דעתו היא המלכות השלישית וחשב מלכות ישמעאל למלכות הרביעית, והרמב"ן השיג ע"ז וכתב שהחיה הרביעית הם הרומיים:

[ב] ובדרז"ל (עירובין נג א, חגיגה יג א) כי נקרא שמו נמרוד בעבור שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו, ודעת הח' ז"ל, כי דרך הפשט אם היה כן, היה ראוי שיקרא מַמְרֵד ולא נִמרד:

[ג] והרד"ק פי' הוא החל להיות גבור בארץ, אינו אומר כי לא היה גבור לפניו, ולא בדורו אלא הוא, כי זה לא יתכן, והלא הנפילים היו, ועוד שמלת החל אינו נופל בזה הענין, כי החל ר"ל החל לעשות מעשה, אלא פי' החל להראות גבורתו באומה אחת, או באומות לכובשן תחתיו, ולהיות מלך עליהם, כי עד שקם הוא, לא היה אדם שמלאו לבו בגבורתו למשול על עם וזהו שאמר בארץ, ורנה"ו פי', החל אחר המבול, כי קודם המבול היו גבורים ממנו, ויבאר שהכתוב יפרש איך החזיק מלכות בחלקלקות, ואמר שהי' גבור נלחם עם חית הארץ בקשת ובחצים וטהר הארצות שרבה בהן חיות הארץ, ועשאן למושב בני אדם, והצטדק לפני בני אדם שעושה כן מיראת השם להיטיב עם בני העולם, ועי"כ טעו בו ודבקו אחריו, עד שראה עצמו חזק ועצום, ואז החל להיות גבור בארץ מתקומם על הטובים ומושל עליהם בזדון, ע"כ יאמר כנמרוד גבור ציד לפני ד', ע"כ היה למשל בימים ההם, ובימי משה שהי' אומרים על מושל רשע, המראה טלפים כאלו הוא צדיק זה דומה לנמרוד הרשע, ועי"כ הכניע והזיד עם אנשי דורו, ובהיות זה טעם המשל לא נאמר כנמרד גבור בארץ:

[ד] והרמב"ן יפרש, שתחלת מלכותו היה בבל ומשם יצא אל ארץ אשור, כי אשור מבני שם היה וזהו כלשון ויצא חצר אדר ועבר עצמונה (במד' לד ד') ולכן תקרא ארץ אשור ארץ נמרוד, כמ"ש "ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרוד בפתחיה" (מיכה ה ה), ושיבח הרש"ד הפי' הזה, וכתב מה נעמו אמריו בכאן לפי פשטות המקרא, וכן כוון אונקלס לפי' זה שתרגם מן ארעא ההיא נפק אתוראה", וכן תרגם יוב"ע "מן ארעא ההיא נפק נמרוד ומלך באתור", וכן בג' (יומא י, א) פי' שם על שם מדינה ולא על שם אדם, ובבכוה"ע לשנת תק"ץ (צד 38) פי' הח' ר' יהודה לבית ייטלס בענין אחר והשיג על הרש"ד, והסכים כרמב"ן בפירושו ולא כדעתו בפתרון המלה עיי"ש, ורנה"ו כתב שהוא אשור בן שם, והניח ארצו וממשלתו ברצון טוב, שלא להתערב עם נמרוד ואנשיו שהיו במורדי אור וזכה להיות ממלכה גדולה בעולם מושל על עמים רבים דורות רבות עד חורבן ננוה כמבואר בספרי הקדש, גם בשארית דברי הימים לסופרים קדמונים בעמים, ומלכות נמרוד בן כוש נאבדה מן העולם, ומשלו בני אשור על שתי הממלכות ולכן לא מצאנו זכר נמרוד בספרי הסופרים הקדמונים שכתבו שלשלת מלכי אשור כי לא היה מהם:

[ה] ורוו"ה כתב, כי נמרוד לא היה המלך הראשון בארץ, וכן כתבו כותבי דברי הימים לעמים שהרי נביאי האמת העידו, כי אשור בן שם מלך שם תחלה, ישעי' אמר (ישעי' כג יג) "הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים", פי' הוא יסדה בהיותה מלאה ציים, חיות רעות ואנשים פרועים (ווילדע) ומיכה אמר (מיכה ה, ה) "ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרוד בפתחיה", הרי שאשור משל בה תחלה, ולאחר ימים ירד נמרוד לתוכה וגברה ידו ומלך ויצא אשור משם, והוא שכתב כאן "משם יצא אשור" וידוע שבבל וכשדים אחד הם בכל הנביאים", גם נמצא בד"ה לקדמונים שהמלך הראשון היה שמו בילזה, ואחריו נינו, ויתכן כי נינו שם בן בנו של אשור, ולכבודו קרא שם העיר הגדולה "נינוה", ולפי זה לא יהיה פי' מלת ראשית על ההתחלה, אלא כמו "ראשית שמנים ימשחו" (עמוס ו, ו) השמנים החשובים, וכן "ותהי ראשית ממלכתו" עיקר וחשיבות ממלכתו היתה בבל:

[ו] ובסדר עולם שלפנינו ליתא, ועיין במבוא לסד"ע מהח' ר"ב ראטנער מווילנא פ' יד שהעיר ג"כ ע"ז וכתב שיש הרבה מאמרים שהביאו הקדמונים מסדר עולם, ולפנינו בדפוס אין כל שמץ דבר מהם, והביא גם המאמר הזה בס' מ"א שם:

[ז] וכן הוא בדרז"ל (יומא י, א) היא העיר הגדולה, איני יודע אם ננוה העיר הגדולה, אם רסן העיר הגדולה, כשהוא אומר "וננוה היתה עיר גדולה לאלהים" (יונה ג ג) הוי אומר ננוה היא העיר הגדולה", ועיין תוס' שם ד"ה "איני יודע" שעל כלח ליכא לספוקי משום דמינה קא סליק אם איתא דעלה קאי לא הוי ליה למימר, "היא העיר הגדולה", אלא "העיר הגדולה":

[ח] על שם "רסן" יכול להיות שהוא מן מתג ורסן, שעל ידי הרסן ימשול הרוכב על בהמתו, ע"כ קראו שם העיר רסן, שהיתה מבצר חזק בעד האויב, ובנאה בעבור שכנו נמרוד הרע שלא יחריב ארצו (רנה"ו) והחזקוני פי' שבנה רסן בין נינוה ובין כלח, וחבר נינוה וכלח יחדיו והי' דומות לעיר גדולה, ולכך נקראת נינוה העיר הגדולה:

[ט] ובב"ר (פ' לז) כל מוניטא של מצרים ים ר"ל יו"ד מ"ם כמו שטבעו בים:

[י] או פי' אשר יצאו משם פלשתים מכסלוחים, או משניהם מפתרוסים וכסלוחים שהתחתנו יחד. וכן הוא דעת רש"י ז"ל עפ"י המדרש שמשניהם יצאו, וכן פי' הרד"ק ומצאנו מלת "שם" נופלת על האדם "משם רועה אבן ישראל" (למטה מט כד) ופי' הרד"ק משם מכבוד יוסף שנתן לו האל רעה עתה כל ישראל:

[יא] וגם משם יצאו פלשתים כמבואר במקרא, "כי שדד ד' את פלשתים שארית אי כפתור (ירמי' מז ד) וכתב הרמב"ן כי כבשו ארץ ששמה פלשת, ונקראו אח"כ פלשתים ע"ש הארץ, וזהו "כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם (דבר' ב יב), וכתב רנה"ו, אצל כפתורים לא אמר אשר יצאו משם, כי היוצאים שמם כשם אביהם כאמרו כפתורים היוצאים מכפתור, אבל פלשתים וכפתורים שני שמות הם, ולולי נכתב לא ידענו בני מיהם, ובנבואות ירמיה על חורבן פלשתים "כי שודד ד' את פלשתים, שארית אי כפתור" (ירמי' מז ד) לא שפלשתים וכפתורים אחד כדברי הרמב"ן ז"ל, ואונקלס ויוב"ע תרגמו "קפוטקאי", ורבינו סעדיה פי' "דמיטא", וכן נקראת עוד היום:

[יב] והרמב"ן פי', אבי כל בני עבר, שהוא אבי כל יושבי עבר הנהר שהוא מקום יחוס אברהם, ולא יתכן שיהיה עבר במקום הזה שם האיש אבי פלג, כי למה ייחס אותן אליו, וכן פי' רש"י ז"ל, וכן פי' רנה"ו, וכתב שד"ל הנכון כדעת רש"י ז"ל ורמב"ן, שהטעם אנשי עבר הנהר שהוא מקום יחוס אברהם, וכתב הרדי"א מה שזכרה התורה תולדות שם באחרונה להיותו הגדול שבהם, לפי שרצה לספר ממנו השתלשלות האומה באברהם וזרעו, ולכן זכר ראשונה תולדות יפת ותולדות חם והשאיר שם באחרונה כדי שיספר תולדותיו, ואיך באו ממנו האבות הקדושים, ועיין הערה שאח"ז שדעת הרדי"א ששם הוא הגדול, ולדעת הרלב"ג שיפת הוא הגדול, ראיתו שהתורה הקדימה לספר תולדות יפת קודם תולדות שם:

[יג] רבו הדעות בזה מי הוא הגדול, א) דעת הח' ז"ל יפת הגדול שבאחים ואחריו חם ושם הקטן, וכן הוא דעת הרלב"ג ונזכר שם בראשית למעלתו, ב) דעת רש"י ז"ל שיפת הוא הגדול משם, שלא הגיע לק' שנה עד שנתים אחר המבול, ג) דעת הרמב"ן ז"ל יפת הגדול ואחריו שם, וחם הוא הקטן, וכן הוא דעת רז"ל (סנהד' סט ב) דרך חכמתם קחשיב, ועיין בתוס' שם ד"ה "אלא" שמקשה א"כ ליחשב חם לבסוף, וקרא קא חשיב שם חם ויפת, ועיין (ב"ר פ' כו ופ' לז) וביפה תואר ובביאור מהרז"ו, ואח"כ כתב הרמב"ן ז"ל, והנראה כי הגדול תואר לשם ודעתו ששם הוא הגדול ואחריו יפת ואחריו חם, וכן דעת הרד"ק ששם היה גדול בשנים, ד) דעת בעל הטעמים שיפת הוא הגדול, ובעל נתה"ש האריך לבאר והסכים ג"כ לזה, ה) דעת הרדי"א שהם כמו שזכרתם התורה, שם תחילה ואחריו חם, ואחריו יפת, וכן ביאר רנה"ו, ואמרו אחי יפת הגדול ששב על המדובר בו ונזכרו בכל מקום כסדר תולדותם, ו) בעל ס' מעשה ד' יאמר, והנכון בישוב כל המקראות הוא ששם וחם ויפת נולדו בכרס אחד, והעד מה שנאמר ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת (למעלה ה' לב) עיי"ש איך שמיישב הפסוקים, ז) רוו"ה פי' שאין דרך הכתוב לכנות הבכור גדול, גם אם הוא הבכור, למה מנה תמיד חם תחלה, אף אחר שקלקל, ע"כ יאמר שיתכן לפרש שהיה נודע בדורו בכנוי יפת הגדול, ע"ש מעשיו או חכמתו, כמו שנהוג בדורות אחרים, כגון ר' אליעזר הגדול וכיוצא, וחם הבכור, לכך מנאו לפני יפת, ושם ראשון לחשיבותו ולכבוד אברהם וזרעו:

[יד] עיין יהל אור, ושד"ל (ויכה"ק צד 82) ישיג על הרדי"א בזה שסר מעל הטעמים, ועיין אשתדלות מהח' ר"י בכרך מה שהשיב ע"ז בפמ"ג: