[א] וכן הוא (ב"ר פ' פו) לשון נקי וכן תיוב"ע:

[ב] עיין (סנהד' צג ב) ע"פ "והי' סריסים בהיכל מלך בבל" (ישעי' לט ז) "רב אמר סריסים ממש ור' חנינא אמר שנסתרסה ע"ז בימיהם", ופי' רש"י ז"ל שכן "דרכן של מלכים לסרס את האדם כדי שלא ישא אשה ויהא פנוי לעבודת המלך" ועל פוטיפר אמרו שהיה סריס בצים ולא סריס הגיד לפיכך היתה לו אשה, והביאור ע"ז עיין (קדושין כה א), ועיין רמב"ן (למטה בפ' יט):

[ג] וכתב ע"ז הרמב"ן "ואפשר שהוא כן" וכן כתב הרד"ק "לא היה מסתכל ונזקק לשום דבר שהיה לו אלא היה הכל מטיל עליו, ומה שיעשה הוא יהיה עשוי, לבד מענין מאכלו שלא היה עוזב בידו לפי שהיה מעם אחר":

[ד] ובב"ר (פ' פו) זרוק חוטרא לארעא ועל עיקרא נפיק" שנאמר ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה" ועיין בפי' הרמב"ן (שמות ו כג) ובפי' הח' ז"ל (דבר' כא יח):

[ה] ובג' (יומא לה ב, סוטה ג ב, ב"ר פ' פז) לשכב אצלה בעוה"ז, להיות עמה בעוה"ב, שהעבירה קשורה בו ככלב:

[ו] והרלב"ג פי' לשכב אצלה לתשמיש, להיות עמה בזולת תשמיש, והרדי"א פי', שמנהגן היה שהגברת יושבת כמנהג הגבירות במצע שש ומשי על הארץ, והשרים כשיבואו לדבר עמהן, ישכבו עליהן על אותן המצעות ושם ידברו עמהן, והנה היא היתה אומר ליוסף שישכב על המצע ההיא אצלה לשתדבר עמו, והוא לא רצה להתקרב אצלה, וזהו אמרו, ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה:

[ז] והרד"ק פי' כהיום הזה, יום אחד כמו הזה שהפצירה בו מאוד נשכב אצלה, ורלב"ג פי' כהיום הזה שהחלה לדבר לו זה מהשנה האחרת או מהשבוע האחרת (כדעת הח' ז"ל הבאתי למעלה) ורש"ד כתב יום בין הימים, אירע בין הימים יום שאין איש בבית, ושד"ל כתב "יום כשאר הימים שלא היה יום מיוחד, אלא יום שהוא דומה לכל יום ויום שבכל יום נוכל לומר עליו כהיום הזה", ובדרז"ל (ב"ר פ' פז, פסיקתא רבתי פ"ו פסקא "ותשלם כל המלאכה" ובריש מדרש חזית) "ר' יהודה אומר יום ניבול של נילוס היה", (ובתנחומא וישב סי' ט) "יום זבוח של נילוס היה" וכתב הרא"ם דייקו זה מדכתיב כהיום הזה, כלומר כהיום הזה הראוי לזה הפועל, וכן הוא בפס"ז (ברא' לט יא) שכן דרך נילוס מתגדל והולך, המלך והשרים הולכים לשמוח בנהר, והוא להם כיום איד של עכו"ם, ובג' (סוטה, לו ב) יום חגם היה, והלכו כלום לבית עכו"ם שלהם, וכן פי' רש"י ז"ל כאילו אמר ויהי כבוא יום ידוע ומיוחד והכ"ף הוא להשערת הזמן וכן פי' רוו"ה:

[ח] כל מלאכה בתורה עשיה סמוכה לה, חוץ מאותן שהם רכוש, וכל דבר ששוהין עליו בעשייתו, בין רב, בין מעט "יקרא מלאכה בעברי, ומעשה מסוים כעבודת קרקע. וכיוצא קרוי מלאכת עבודה, וכאן אמר שבא לפקח על עסקיו, שמלאכת עבודת עבד לא הוטל עליו (רוו"ה):

[ט] ועיין תוס' (סוטה לו ב) ד"ה "באותה שעה" ואם כי דברים תנחומא סותרים זה את זה שמתחילה אמר "שלא מצא עצמו איש" ואח"ז אמר "שראה דמות דיוקנו של אביו" וכו' עיין בעץ יוסף, שהביא מבעל "מגלה עמוקות" שפי' שלא מצא עצמו במדריגת איש אם יעשה כזאת אלא במדריגת בהמה עיי"ש:

[י] והרד"ק פי' שנקרא כן בעבור שהוא עגול דמות הסהר כמו "אגן הסהר" (ש"ה ז ג) עושים מגדל עגול לא מרובע בעל פנות, והוא חזק ביותר, ועיין רמב"ן מה שכתב ע"ז, ועיין שרשי לבנון שרש "סהר" שמפרש שהיה סהר בית אליל עיי"ש: