(א) פועל קל מארבעה, והאל"ף נוספת, ופי' שיהיו רבעיו שוים ארכו כרחבו, והנה היה חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב בריבוע כדי שיוכלו לזבוח עליו פר אחד:

(ב) 1) מרובע שכל ד' צלעותיו שוות, והזויות נצבות כזה 2) מרובע ארוך, שארכו יתר על רחבו, וזויותיו ג"כ נצבות כזה 3) מרובע נפתל, שד' צלעותיו שוות, אבל אין ד' זויות נצבות רק שנים מהם כזה 4) מרובע נפתל, ארוך שב' מד' צלעותיו הנגדיות שוות 5) מרובע מקוים ואינם דומים זה לזה והמזבח היה מרובע ממין הראשון:

(ג) כן הוא דעת המכחישים:

(ד) פי' כאשר אמרו קדמונינו שיש צורך לכבש והוא (מכילתא א יתרו פי"א) "לא תעלה במעלות על מזבחי וגו' מכאן אמרו עשה כבש למזבח", והוא תל משופע לעלות בו והוא הנקרא כבש:

(ה) ע"כ דעת המכחישים שאין צורך לכבש, והוא לדעת ר' יהודה שאמר (זבחים נט ב) "ושלש אמות קומתו דברים ככתבן" והיה המזבח הזה שצותה התורה שלש אמות קומתו כדי שיהיה קומת כל אדם שוה אליו, ואין ספק שהיה לו כבש להעלות עליו לדשנו או לעבוד העבודה:

(ו) בדה"ב ד א:

(ז) ובע"כ יודו שיש צורך לכבש:

(ח) וכן ת"א ויוב"ע זִוְיָתֵה:

(ט) וכן ת"א "למספי קטמיה" וכפי' רש"י ז"ל:

(י) פי' תקובל ברצון ותשימנו דשן:

(יא) לדעתי צ"ל "מענין אחר" כי א"א לומר מבנין אחר, כי שניהם מבנין הכבד, ועיין רד"ק שרש "דשן":

(יב) שהוא מענין דשן ושמן:

(יג) ופי' הרד"ק שם מגזרת "יעים" שהם המנקות שמנקה אדם בהם הבית, ופה פי' שהיה גורף בהם הדשן מהמזבח:

(יד) וכן פי' רש"י ז"ל, כמו כל כליו:

(טו) שם כתוב היכל ד', וכן פי' הח' ז"ל שם, ולמ"ד למן היום נוסף, וכתב הר"ש ן' מלך "הלמ"ד מורה על העצם, כמו מלת "את" ויספיק הענין זולתה":

(טז) כמין יורות, שהם כצורת הסירות:

(יז) עיין אות ט:

(יח) שפי' להסיר הדשן:

(יט) עיין אות יב:

(כ) וכן פי' הח' ז"ל שם:

(כא) והם מגרפות או מכבדות לגרוף בהם הדשן לשומו בסירות:

(כב) לקבל בהם את הדם להזאה:

(כג) הם כלים בעלי יתידות עקומות להפוך בהם הבשר על גחלי המערכה לערכו כראוי:

(כד) הוא כלי בעל השינים שמוציאין בו הבשר מן הקדירה:

(כה) הם כדמות כפות גדולות, והיה להם בית יד שלוקחים בהם גחלי אש לשאת אותם למזבח הקטרת:

(כו) פי' נפה, והיה בעל חורים כמו הרשת:

(כז) למכבר:

(כח) וכן פי' רש"י ז"ל:

(כט) ונקרא סובב וכן ת"א "סובביה" ואותו הסובב הוא הכרכב שלמעלה מן הרשת:

(ל) כת"א "חליל לוחי" והנו"ן לבנין נפעל ופי' חלול:

(לא) שהוא רֵק מחכמה ולא בינת אדם לו:

(לב) כי היה ראוי להכתב פה אחר מזבח העולה, כי כן כתוב בסדר עשייתם, ויעש את מזבח העולה (למטה לח א), ואח"כ ויעש את הכיור (שם פ' ח):

(לג) כמש"כ למטה לח ח:

(לד) בראש פ' תשא, מתחלה הכיור (למטה ל יח) ואח"כ הבשמים (שם פ' כג):

(לה) כמש"כ למטה לה כח:

(לו) לוחות עצי שטים מד' צדדיו, והחלל באמצע:

(לז) ובא כנוי הנסתר, במקום המדבר בעדו, והיה ראוי לומר כאשר הראיתי אותך:

(לח) בשני שמות:

(לט) ויש לו ג' שמות, קדמה, מזרחה, ופנים, והם כנגד שלשה מזלות וכן לכל ארבע הפאות שיעלו לסך יב מזלות:

(מ) עיין בציור:

(מא) כפי הציור:

(מב) עיין בציור, ובאמרו קדמה מזרחה, הוא הקדם של מזרח באמצע המזרח:

(מג) פי' נגבה, תימנה, ודרום, יש לו ג"כ ג' שמות מטעם הנזכר, וכן ג' שמות למערב, מערב, אחור, וים:

(מד) בתוס' תי"ו, עיין לעיל כו יב בפי' הקצר אות מה ובבאורי שם:

(מה) ונקראת פאת הדרום ימין, כי הוא לימין האדם בעת פניו למזרח:

(מו) ר"ל פשתן לבד, שנאמר שש משזר, ולא היה כי אם מששה חוטין:

(מז) יקלענה בתוך כף הקלע (ש"א כה כט) וכף הקלע, עשוי כמו כף למושב האבן, וכן היו פתוחים יריעות המסך כפתוח הקלע:

(מח) מפתוחי הקלע:

(מט) ע"י רצועה של כסף שהיה מקיף ראש העמוד:

(נ) כי לשון חשק נופל על החבור והדבוק, וכן הוא החשק שבנפש, כי האוהב ידבק עם הנאהב:

(נא) הם כדמות וי"ו שראשו האחד כפוף כדמות אגמון, וראשו האחר תקוע בעמוד:

(נב) והיה צ"ל ווין:

(נג) ע"כ חסרו הוי"ו השלישי:

(נד) פי' מדה אחת לדרום ולצפון, ותפס לשון הכתוב, מדה אחת קצב אחד (מ"א ז לז):

(נה) בתוך   החצר:

(נו) כי האורך מאה והרוחב חמשים, נמצא הרוחב חצי האורך:

(נז) וכן הוא דעת חז"ל (ערובין כג ב) העמד משכן על שפת חמשים כדי שיהא נ' אמה לפניו וכ' אמה לכל רוח ורוח:

(נח) וכן פי' רש"י והרשב"ם וכל המפרשים, וכן פי' הח' ז"ל בפי' הקצר:

(נט) וי"ג "מרובע הארוך בכל זויות נצבת, שתי פאותיו מחמשים", ופי' ששתי פאותיו כותל המזרחי והמערבי היו מחמשים:

(ס) פי' שהכתוב יפרש שברי המרובע אורך על רוחב:

(סא) כי היל"ל ורוחב חמשים על חמשים כמשפט הלשון:

(סב) עיין אות נט ששם קיים הדעת הזאת:

(סג) הח' ז"ל תפס "אילן דעולא" בחשבון שאינו מצומצם ומכוון כ"כ, והוא בג' (ב"ב כז א) "דעולא לא דק" ופי' הרשב"ם, עולא לא דקדק כ"כ הואיל וקרוב לשיעור זה:

(סד) פי' אם נעמיד את המשכן באמצע החצר יהיה ל"ה אמות מצד זה ול"ה אמות מצד זה, והמשכן בַתָוֶך ל' אמה, ויהיה בס"ה ל' אמה:

(סה) באמצע החצר במקום המשכן:

(סו) עיין אות נז:

(סז) שפי' קומה על רוחב:

(סח) כגובה העמודים:

(סט) וכן פי' רש"י ז"ל, וזה הוא לדעת ר' יהודה (עירובין ב ב זבחים נט ב, ס, א):

(ע) כמבואר פ' יד ופ' טו:

(עא) ששם היה שער החצר:

(עב) בַתָוֶך היה שער החצר מסך עשרים אמה:

(עג) שהיו צריכין להקמתו ולהורדתו:

(עד) כל יתידות המשכן שהיו תקועים בארץ למתוח היריעות במיתריהם עד שיעמדו נמתחין ולא יגביהם הרוח בחנות המשכן, וכן כל יתידות המשכן שהיו למתוח בהם הקלעים כדי שלא יגביהם הרוח מעל הארץ כלם היו נחושת, ויתכן שהיו היתידות הללו בנקודה האמצעית שבין עמוד לעמוד ששם הקלעים קלים להתנועע:

(עה) הם המקבות לתקוע היתידות והעמודים, והוא מלשון הולם פעם (ישעי' מא ז):

(א) ענין השתוקקת וחימוד:

(ב) הנכבד בנוה היא נשמת אלוה:

(ג) מלשון יחוה דעת (תה' יט ג), והוא מורה גלוי וברור כונה נעלמת:

(ד) ע"ש פ' תרומה:

(ה) ובמקח"מ "והמסך" ר"ל מסך המשכן:

(ו) פי' מסך החצר:

(ז) התחיל לפרש דבר ממשרתי המשכן:

(ח) פי' ומה היתה:

(ט) וכן הוא (ספרא אמור פ' יג) שמן זית, ולא שמן שימשמין, ולא שמן אגוזים, ולא שמן צנונות, ועיין התוה"מ שם סי' ר"י:

(י) בכדי שיהיו לכבוד ולתפארת:

(יא) כסדר שהם עליו, החשן למעלה מן הכל, ואח"כ אפוד, ותחתיו המעיל ואח"כ הכתנת:

(יב) פי' על מזבח הזהב:

(יג) פי' כמש"כ למטה ל י:

(יד) שבאה מלת הנוכח לפני הצווי לנוכח ואתה תצוה:

(טו) לפי שהיה זה צווי לדורות לתת שמן למאור לכל שנה ושנה:

(טז) פי' מה שכתוב (למטה לה כז כח) והנשיאים הביאו וגו' ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה, ומשמע דמצוה זו על היחידים:

(יז) ובמדבר לא נמצא השמן כ"א אצל הנשיאים ונדבו הם והיה לשמן המשחה, ומעט מן השמן למאור:

(יח) וכאשר כלה השמן ההוא שהביאו הנשיאים נדבה צוה שיקחו בני ישראל משל צבור, ועיין רמב"ן ויקרא כד ב:

(יט) דעת הח' ז"ל כי זך שב אל הזית:

(כ) ויהיה א"כ זך תאר לזית, שאילו היה זך תאר לשמו היה לו לכתוב שמן זית כתית זך, שהרי כתית תאר לזית, והיה לו לחברו עם זית:

(כא) עיין למעלה כה ו על שמן למאור, ובביאורי שם:

(כב) והוא ג"כ מלשון הדלקה ובפי' הקצר עיין אות לא, פי' ע"ש עלית הלהב, וכן פי' למטה ל, ח בפי' הארוך עיין אות כח שם:

(כג) ויהיה פי' תמיד תמידות סדורי בכל לילה ולילה, וכן פי' רש"י ז"ל כל לילה ולילה קרוי תמיד:

(כד) שמתמיד רק לפרקים רחוקים וקוראו תמיד:

(כה) כי לא היה עליו תמיד רק בשעת העבודה:

(כו) שטעמו שכל זמן שתושם המצנפת על ראשו ישימו עליה הציץ לעולם בלי העדר:

(כז) וכן הביא הטור על התורה מפי' הקצר:

(כח) וכן דעת רש"י ז"ל (במד' כד ב) כי זך תאר לשמן, וכן פי' הרדי"א זך חוזר לשמן שיהיה זך ולא עכור באופן שיעלה להם הנר תמיד, וכן פי' שד"ל:

(כט) ויהיה כתית תואר חוזר אל הזית וכמו שיפרש:

(ל) ונופל על הזית עצמו הנכתש במכתשת נגזרת ומעוך וכתות (ויקרא כב כד):

(לא) וע"ש עלית הלהב נאמר בהדלקה משרש עלה:

(לב) כי היל"ל לכרוכת אשר על ארון העדות:

(לג) ערך הוא תה"ש לסדור ושעור והזמנה, ושם פי' שהכהן משוה ערך הכסף על שווי דבר הניתן:

(לד) ופי' פה שיעריך בדעתו השמן:

(לה) וכן פי' רש"י ז"ל, תן לה מדתה שתהא דולקת מערב עד בקר:

(לו) ולא ע"ש סדורן:

(לז) והפי' מן יערוך, יסדר הנרות שיהיו כחצי עגול שכולם יהיו פונות לנר האמצעי, וכן יאמר (למעלה כה לז) בפי' הקצר "והקדמונים אמרו כי נר אחד באמצע והששה נערכים זה אחר זה כחצי עגול":

(לח) לפי משמעות לשון הכתוב יערוך אותו וגו' מערב עד בקר:

(לט) וכן פי' רש"י ז"ל:

(מ) לא שיערוך אותו אהרן ובניו, והטעם בניו מי שיעמוד אחריו: