(א) יפרש מלת ועשה בל"י שיורה על בצלאל:

(ב) ויורה ע"ז הפי', לפי שהקדים בצלאל לאהליאב:

(ג) וכן תיוב"ע "ויעבד בצלאל" וכן בפס"ז ועשה בצלאל ויעשה בצלאל שהרי עדיין לא עשה:

(ד) כי כן משפט המקור להוסיף לפעמים ה"א האמנתי"ו:

(ה) ששם ג"כ הה"א נוסף:

(ו) שאמר כי גם שם הה"א נוסף:

(ז) הרי לעמדה הה"א במפיק:

(ח) היא פועל עומד, וא"כ יקשה איך יפול הכנוי על דבר שאין לו פעול ? לזה השיב על כן וכו':

(ט) פי' שהכנוי הוא כטעם בי"ת השמוש, והוא כמו לעמוד בה, ואיננו נוסף:

(י) וכתב הרמב"ן שביום אחד הביאו כל הנדבה הזאת אל אהל מועד שהוא של משה, והחכמים לקחו בו ביום מלפניו, וכן פי' רב"ח:

(יא) כי הם התנדבו עוד נדבות חדשות בכל יום והביאו אליו בבקר:

(יב) כי היא מלאכה   משוערת עפ"י הצווי מאת ד':

(יג) לחכמים העושים במלאכה:

(יד) ר"ל שהמ"ם הוא להוראת היתרון:

(טו) שפי' יותר ממלמדי, וכן פי' הח' ז"ל בתה' שם, וכן הפי' פה יותר מאשר די:

(טז) דֵי הוא על משקל חֵי פרעה:

(יז) והוא לשון הכרזה, ופי' ויצו משה להעביר ויעבירו:

(יח) הכתוב יאמר והמלאכה בה"א הידיעה, וענינו והמלאכה שהיתה עשויה:

(יט) פי' היתה דים לכל החכמים העושים במלאכת המשכן:

(כ) והוא מקור ולא צווי:

(כא) ושב אל המלאכה שהיתה דים והותירה:

(כב) והצווי הוא לבלי להוסיף ולבלי גרוע:

(כג) וכן פי' הח' ז"ל (ברא' לג י) על "לרגל המלאכה" שגם הממון יקרא כך, ויהיה הפי' והמלאכה היתה דים, ר"ל הממון מהזהב והכסף והמשי והבגדים וזולתם, וכן פי' ר"י, גנא"ח:

(כד) המתנדבים:

(כה) אל עושי המשכן שהיה די להם:

(כו) עיין אוח כ, ועיין מקו"ב רש"י:

(כז) ובצווי למעלה כה י התחיל מהארון, מפני שהוא נכבד, אבל בכאן נזכרו כפי סדר המעשה:

(כח) ור"י ן' גנאח בשרש שזר כתב, "פתיל וזה הלשון ידוע בלשון הערב כי השזירה היא הפתילה":

(כט) כפי הגהת בעל מג"ט, שייך זה לפ' יד על המספר עשתי עשרה, ובנתה"ש הביא המאמר מהח' ז"ל על הפ' ט על מלת שמונֶה:

(ל) ובמקו"ח וכן בבא"י הגי' האחדים, ור"ל כל המספרים עד עשר:

(לא) כמו איש אשה:

(לב) ולזכרים בלי ה"א:

(לג) ובמספר הפוך הוא, כי לזכרים נאמר שלשה בה"א:

(לד) ולנקבה בלי ה"א שלש ארבע חמש:

(לה) ומעשרה ולמעלה בא לזכרים בלי ה"א:

(לו) אחת עשרה שתים עשרה:

(לז) במלת עשרה יש שנוי:

(לח) העי"ן בסגול, השי"ן בשוא, והרי"ש בצירי ובזכר עֲשָרָה, העי"ן בח"פ והשי"ן בקמץ וכן הרי"ש:

(לט) ולזכר שלשה ארבעה עשרה:

(מ) ר"ל מלת המספר:

(מא) אין הפרש:

(מב) הנו"ן בקמץ:

(מג) הנו"ן בסגו"ל:

(מד) לנקבה, וכאן היריעה נקבה כתוב שמונֶה בסגול:

(מה) בפתחות הבית הוא כמו בהאמה:

(מו) כמ"ש (יחז' מא ח) שש אמות אצילה, ופי' גדולות:

(מז) פי' תחת האלף מן לולאות יבוא ה"א במלת "לולה":

(מח) ענין אחיזה שאחזוה חבלי לידה כמו לולאות שהם בתי אחיזה שנאחזים בהם הקרסים:

(מט) כמו שכתוב (למעלה כו ט) וכפלת את היריעה הששית:

(נ) ואמר וחברת את חמש היריעות וגו', ואת שש היריעות וגו' (שם):

(נא) כי היריעה הששית חלק לחצאין:

(נב) עיין בפי' הח' ז"ל למעלה כו ט ובבאורי שם:

(נג) ולמעלה כו יד יפרש, ועשית מכסה לאהל, מכסה על מכסה בעבור הגשם:

(נד) וכן פי' הח' ז"ל (למעלה כו כח) בפי' הקצר:

(נה) וירא הוא מהבנין הקל, ויור מבנין הכבד, ובכתוב שם "ירה ויור" וכן הגי' בבא"י: