(א) וכמו שיבאר:

(ב) ומה שכתוב (למטה פ' יז) ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן, זה היה שמיני למלואים, וכן מה שכתוב (ויקרא ט א) ויהי ביום השמיני, שמיני למלואים, והוא ר"ח ניסן שהוקם בו המשכן:

(ג) ואז התחילו ימי המלואים והקריבו הנשיאים קרבנם כל אחד ביומו:

(ד) ומפני שאין להקריב בלא משכן, והוצרכו לומר שהקימו מיום כ"ג וסותרו, ומקימו בכל יום כדי להרגיל הכהנים:

(ה) בויקרא י טז:

(ו) וכן הוא (ספרא שם ) "שעיר זו שעיר נחשון, חטאת זה חטאת יום השמיני, דרש דרש משה זה שעיר של ר"ח", ומשה דרש על שעיר ר"ח שהוא לבדו נשרף:

(ז) וכ"ה (סד"ע פ"ז) התחילו ימי המלואים בכ"ג באדר, ובאחד בניסן שלמו, כל ז' ימי המלואים היה משה מעמיד את המשכן בכל בקר ובקר ומקריב עליו קרבנות ומפרקו, ובשמיני העמידו ולא פרקו, וכ"ה (ספרא צו מכילתא דמלואים פ"א, ספרי נשא, במד"ר פ' יב טו):

(ח) עתה יתחיל הח' ז"ל לדחות סברתם ויביא ראיות שהוקם המשכן בר"ח ניסן, ואז התחילו ימי המלואים ושלמו בשמיני לחדש, וכ"ה דעת ר' עקיבא (ספרי בהעלותך עה"פ ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם במד' ט, ו, סוכה כה רע"ב):

(ט) דעת ר"ע שם, כי מישאל ואלצפן היו שנטמאו לנדב ואביהוא:

(י) שמיני בניסן, ואז מתו נדב ואביהוא, ויום הז' היה בערב פסח, ולכן לא יכלו לטהר, והוצרכו לעשות פסח שני, ואם כדברי הי"א שבר"ח ניסן היה שמיני למלואים, ואותו היום הקריב נחשון, ונדב ואביהוא נשרפו בו ביום, למה לא נטהרו מישאל ואלצפן מטומאתם ביום י"ד עד שהוצרכו לעשות פסח שני:

(יא) שתחלת המלואים והקמת המשכן היה בר"ח ניסן:

(יב) הכתוב יאמר ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את המשכן, ומשמע מזה שזה היה תחלת הקמתו, ואם היה הקמתו מכ"ג, ומשה היה מקימו וסותרו בכל יום למה לא הזכירו הכתוב:

(יג) ואם כפי' הי"א שהיה משה מקימו וסותרו, הלא כתוב "ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים" (ויקרא ח לה), ואחר שהיה סותרו לא היה פתח שם, ואיך יקיימו צווי השם:

(יד) מדוע שרפו ולא אכלו:

(טו) כדעת הי"א עיין אות ו:

(טז) כמש"כ (במד' כח יא) הקרבים בר"ח:

(יז) אחר שיום השמיני היה ר"ח:

(יח) כמש"כ ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן (פ' יז) ודעתו כי זה היה תחלת הקמתו, ואז התחילו ימי המלואים, ושלמו בשמיני בחדש:

(יט) ביום ר"ח ניסן:

(כ) כמש"כ, ויחל לבנות בחדש השני בשני (דה"ב ג ב), ובמשכן ראשו היה בחדש הראשון באחד לחודש:

(כא) עתה יבאר דעת רז"ל בתלמוד, כ"ה (שבת פז ב, מכילתא דויסע בשלח פ"א, פדר"א פ"ט, ופסיקתא דר"כ ופסי"ר פ' החודש):

(כב) וכ"ה דעת הגאון רבינו סעדיה הובא בפי' הח' ז"ל (למעלה טז א) עיין ביאורי שם:

(כג) פי' או יום ב או ג או ד:

(כד) אין בין ר"ה לר"ה פחות משלשה ימים:

(כה) פי' שנה פשוטה חסירה היינו אם היה חשון וכסליו שניהם חסרים אינו רק שנ"ג ימים:

(כו) שהם חמישים שביעיות שלימות כי העודף מחשבון ד' שבועות הוא יום, יב שעות תשצ"ג חלקים מתתר"ף בשעה (והחלקים הם 44 מינוטין 1/8 3 זע"ק) קח לך יב פעמים ככה עולה ח"י ימים ח' שעות תתע"ו חלקים, קח יד ימים למלאות חמשים שבועות, נשאר ד' ימים ח' שעות תתע"ו חלקים מתתר"ף בשעה, ואם חשוון וכסליו שניהם חסרים תחסר יום א' מן י"ב פעמים כ"ט י"ב תשי"ג, שהם שנ"ד ימים ח' שעות תתע"ו חלקים, ונקראת השנה ההיא חסירה אם השנה ההיא פשוטה, ונשארו ג' ימים ח' שעות תתע"ו חלקים בין ר"ה ר"ה, וגי' הבא"י "כי שנות החסרים שנ"ג הסר ש"ן יצאו בשביעיות", ופרושו הסר ש"ן יום מן שנ"ג נשאר ג ימים הפרש שנה מחברתה:

(כז) בשנה מעוברת אם היא חסירה הרי היא בת שפ"ג ימים, והרי שע"ח ימים כלין בשביעית, א"כ יהיה ה' ימים בין ר"ה לר"ה, וכן כתב בס' (העבור ד' ליק   דף ד ב):

(כח) פי' כי ביום הקמת המשכן כתיב ויקם משה את המשכן וגו' ויתן את השלחן וגו' ויערך עליו ערך לחם (למטה פ' יח וכב וכג) ולפי שעריכת הלחם אינו אלא ביום השבת כמש"כ ביום השבת יערכנו (ויקרא כד ח), ואחר שעריכת הלחם היתה ביום הקמת המשכן, וזה היה בר"ח ניסן, נמצא שיום ר"ח ניסן היה בשבת:

(כט) כי אפשר שהקמתו דוחה שבת, ועריכת הלחם היתה ביום שבת:

(ל) שנוכיח מזה כי זה היה ביום השבת מפני עריכת הלחם:

(לא) וזה היה ביום חול, וכדעת רז"ל (שבת פז ב) שהיה ביום ראשון, והא דכתיב ביום השבת יערכנו, פירושו אחר שערכו אותו ביום חול, יום שהקימו ציוהו שביום שבת יערכנו, אך לפי הפשט ערך משה הלחם בשבת, ואם ר"ח ניסן היה בשבת, וודאי בשנה העברה היה ר"ח ביום ד, ואם היו חשוון וכסליו כסדרן אחד מלא ואחד חסר יהיו ימי השנה שנ"ד, ויהיה שנה שיצאו ביום ג, ואם היו שלמים, אז יהיו ימי השנה שנ"ה ימים, ויום שיצאו יהיה ביום ב, ולא יתכן להיות יום שיצאו ביום חמישי:

(לב) זה ענין אחר ויפרש עתה כפי סדר הכתובים, ויאמר שהזכיר במעשה (פ' יח):

(לג) למעלה כו יח, שהיה משה מקים אלה השני קרשים לבד וכאלו הקימו כולו:

(לד) שיקים משה בעצמו המשכן, וכן יאמר (שם פ' ל) על הפ' והקמות, "שיאמר כן לחכמי לב, או בעבור שהוא יקימנה בראשונה, ואחרים עמו, כי יש צורך לרבים":

(לה) כמ"ש בפ' יח:

(לו) כמש"כ למעלה כו לב ולז:

(לז) כמ"ש למטה פ' יט:

(לח) שהשכינה במערב, ובית קדש הקדשים היה במערב, והארון היה עומד באמצע בית קה"ק ארכו לרחבו של בית:

(לט) כמ"ש בפ' כ:

(מ) כמ"ש בפ' כב וכג:

(מא) שלא העלה הנרות בשעת שימת המנורה במקומה שהיה בבקר אלא בערב בזמנו:

(מב) כמ"ש בפ' כט וכן פי' רש"י ז"ל "העולה עולת התמיד":

(מג) כמ"ש ויקרא ח י:

(מד) שם פ' יא:

(מה) שם פ' ו:

(מו) שם פ' ז ח ט:

(מז) שם פ' ל:

(מח) כמ"ש בצווי (למעלה כט א) ובמעשה (ויקרא ח יד ויח וכב):

(מט) בצווי (למעלה כט יא ויב) ובמעשה (ויקרא ח טו):

(נ) בצווי (למעלה כט יג) ובמעשה (ויקרא ח יז):

(נא) בצווי (למעלה כט טז) ובמעשה (ויקרא ח יט):

(נב) בצווי (למעלה כט יח) ובמעשה (ויקרא ח כא):

(נג) בצווי (למעלה כט כ) ובמעשה (ויקרא ח כג):

(נד) בצווי (למעלה כט כה) ובמעשה (ויקרא ח כח):

(נה) בצווי (למעלה כט לה) ובמעשה (ויקרא ח לג) והנה עשה משה כל הנזכר למעלה כל יום ויום מז' ימי המלואים:

(נו) למ"ד ליום בפתח, וטעמו לכל יום משבעת הימים הנזכרים בפ' שלפניו:

(נז) ר"ל ומשחת שב אל המזבח הנזכר לפניו:

(נח) פי' בכל יום משבעת ימי המלואים:

(נט) עיין פי' הח' ז"ל שם:

(ס) כמ"ש (ויקרא ט ב ז):

(סא) שם פ' יב:

(סב) עיין נתה"ש שם ט טו, מה שהעיר ע"ז:

(סג) וכן פי' הח' ז"ל שם:

(סד) כמ"ש שם שם י"א, וכתב רש"י ז"ל שם לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו ושל מלואים וכולן עפ"י הדבור:

(סה) כמ"ש (במד' ז יב):

(סו) ר"ל ז' ימי המלואים, וי"ב לחנוכת הנשיאים, כדעתו שהתחלת המלואים היה ביום ר"ח ניסן, ולדעת חז"ל, נשלמה החנוכה ביום י"ב לניסן:

(סז) ובבאר יצחק הגי' "אם כן מתי עשה קרבנות החג" פי', כיון שאחר תשלום ימי המלואים מיד התחילו הנשיאים עסק החנוכה אשר נמשכה עד י"ט לניסן, א"כ מתי הקריבו קרבנות החג:

(סח) וישיב על דברי הטוען, כי במדבר לא היו עושים הפסח לסבה ידועה שלא היו בארץ נושבת, ולא היה להם מקנה הבהמה להקריב הקרבנות, וגם תבואה לעשות מצות, ולא עשו אחר יציאת מצרים רק זה הפסח בשנה השנית, עם כי לא ככל חקותיו, רק הקריבו צאן פסח בערב יום י"ד, כי עדיין היה להם מאשר הוציאו ממצרים, ושאר קרבנות החג לא עשו וגם מצה לא אכלו:

(סט) ופי' שם הח' ז"ל בפי' הקצר, כי הנה מועד הפסח תלוי בבוא אל הארץ, והטעם, כי אנשי המדבר לא צוו לשמור המועדים:

(ע) וכן פי' שם הח' ז"ל, והיה היום הזה יהיה זכר לדורות:

(עא) ואז עוד לא חגגו:

(עב) וכן פי' הח' ז"ל בפי' הקצר (למעלה יב טו):

(עג) כי בז' ימי המלואים שחל יום שבת בתוכם הקריב משה קרבן שבת חוץ ממה שהיה מקריב בכל יום מז' ימי המלואים:

(עד) כי יום השביעי אינו שבת, רק שביעי לחנוכת המזבח, ואין מקריבים קרבנות הנשיא בשבת, שאין מחללים השבת בימי המלואים:

(עה) ויום השביעי הוא שבת, וכן הביא הח' ז"ל (במד' ז מח) דעת י"א, כי בשבת הקריבו והיא הוראת שעה:

(עו) וכן פי' הח' ז"ל, כי אין השלמים דוחה שבת והקריבם למחר ביום הראשון:

(עז) בבא"י הגי' "והוא המשוח":

(עח) כמש"כ (יחז' מו ד) והעולה אשר יקרב הנשיא לד' ביום השבת ששה כבשים תמימים ואיל תמים:

(עט) פי' הי"א שהיו מדלגים ולא היו חושבים רק חשבון הימים חוץ מיום השבת:

(פ) כמש"כ (יהושע ו ט ויג) והחלוץ הולך לפניהם, דלגו יום שבת ולא סבבוה:

(פא) כמש"כ (שם שם טו) ויהי ביום השביעי, ודעתם שהקיפו שבעה ימים בחול, ודלגו יום השבת, וכן כתב הח' ז"ל (במד' ז מח) "כן ביום השביעי בהקפת יריחו" פי' לא היה יום שבת:

(פב) מה שכתוב (מ"א ח סה), ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו וגו' שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום:

(פג) ודעתם שאלו ארבעה עשר יום לא היו זה אחר זה כסדרם, ושהיה יום העשור בכללם, ושלא התענו בו, ולא עשו בו יוהכ"פ, אלא דלגו אותו, ולא הכניסוהו במספר, וביום העשור עשו יוהכ"פ כדין התורה, וח"ו שיאכלו בו ויעשו אותו חג, וכן כתב הח' ז"ל (במד' ז מח) "וכן ז' ימים בחנוכת הבית בעבור יום עינוי נפש":

(פד) זה הוא ענין אחר:

(פה) ולא בהיותו שמה במשכן, אלא אחר שיצא משם כסה הענן את המשכן:

(פו) וכן דעת ר' יהושע (ר"ה יא ב) בניסן נברא העולם, ודעתו כי ברגע הכנס השמש בטלה תלוי משפט כל השנה:

(פז) שהיו נמתחים על כלי עץ ובמיתרים:

(פח) וסדר אותם איך להעמידם:

(פט) והניח האדנים והעמיד עליהם העמודים:

(צ) וכן ת"א ויוב"ע סִידרִן דִלְחֵם בל"ר, כי שתי מערכות היו, כמש"כ (ויקרא כד ו):

(צא) הח' ז"ל יבאר מי, כי שם לא נזכר הכהן:

(צב) כי הוא ערך הלחם ביום ראשון של ימי המלואים:

(צג) ואנו מונים ללבנה:

(צד) עיין למעלה אות כא וכב ולפי החשבון הזה היה יום ראשון למלואים ויום הקמת המשכן ביום הראשון לשבוע:

(צה) והמשכן היה עומד למערב החצר בסופו, והיה דבוק עם קלעי החצר למערבו:

(צו) ולפ"ז היה החצר לפאת מזרח שבעים אורך, כי אורך המשכן היה שלשים:

(צז) והפי' מן סביב הוא מכל צד:

(צח) לפי שהוא מלמעלה ומבחוץ:

(צט) בהאהל, והרמב"ן פי' וז"ל "אמר כי הענן יכסה את האהל מכל צד והוא מכוסה וטמון בו":

(ק) וביאורו כי קודם שכסה הענן את המשכן מלא אותו כבוד ד':

(קא) ופי' ולא יכול משה לבוא מאליו בעבור שכבוד ד' מלא את המשכן, ואז קראו ד' לבוא ושיכנס אל אהל:

(קב) כמ"ש (ויקרא טז יג):

(קג) שהשם קראו ואז נכנס:

(קד) לפי שכבר ראה כבוד ד' כשהניח הלוחות בארון, ושם הכפורת והכרובים שעליהם הכבוד, לזה מוכרחים לומר ולא יכול משה לבוא מאליו עד שקראו:

(קה) כמ"ש "ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה והורידו את פרכת המסך, וכסו בו את ארון העדות" (במד' ד ה):

(קו) והנה משה לבדו היה מכסה הארון:

(קז) כי היו עוזרים את משה:

(קח) ולא היו מסתכלים בארון, אלא היו חוזרים פניהם לצדדין:

(קט) זה ענין בפ"ע:

(קי) בכרוב "בכל מסעיהם":

(קיא) ואמר גם זה יורה, כי יש עוד פסוקים אחרים שיורו ע"ז:

(קיב) אבל בפירוש לא מצאנו כתוב שנסעו בלילה:

(קיג) פי' האומר זה כי לא נסעו בלילה בעבור שאיננו מפורש בכתיב:

(קיד) יפרש הפ', או יומם ולילה (במד' ט כא) יום אחד שלם כ"ד שעות, והוא יום ולילה אחריו, וא"כ נסעו בבקר:

(קטו) הכתוב יאמר פה ואש תהיה לילה בו בכל מסעיהם":

(קטז) אם נאמר שלא נסעו בלילה הי"ל לומר מחניהם, שחנו אז ולא נסעו:

(קיז) שטעמו אביו או אמו וכן יאמר (במד' ט כא) "או יומם ולילה הנה פעמים יסעו בלילה", ויהיה פי' וי"ו ולילה במקום או:

(קיח) להביא ראיות שנסעו גם בלילה:

(קיט) מזה נראה שנסעו גם בלילה:

(קכ) כי שכן עליו הענן מיד וכן פי' הרשב"ם

(קכא) ואז נכנס:

(קכב) ופי' שם הרד"ק שניהם ממקור מבנין נפעל, האחד מהם חסר נו"ן הבנין כמנהג, והאחד שלם כמו השלמים נשאל נשאל דוד (ש"א כ כח):

(קכג) ולא בא לרבות אלא להטעים הדבר:

(קכד) וכן פי' (למעלה יג כב) שלא נמצא במקרא רק על עת היות השמש על הארץ, והמ"ם נוסף:

(קכה) וכן כתב הרמב"ן, כי הענן כסה את האהל מכל צד, וכבוד ד' מלא את המשכן, כי תוכו מלא הכבוד, והכבוד היה שוכן בתוך הענן תוך המשכן:

(קכו) פי' שהיה בענן:

(קכז) היה הענן הולך עמהם: