(א) משמרת הוא הכלל ולכן מועמד בז"ק, ואח"כ פרט, ואמר מצותי, חקותי, ותורותי, והנה כל מה שחייב האדם לשמור ולעשות יקרא משמרת, כמו "ושמרו את משמרתי ואת משמרת כל העדה" (במד' ג, ז), מה שמוטל עליהם לעשות בעבורך ובעבור כל העדה, ונקרא כל שירות משמרת:

(ב) והוא העקידה, וכן פי' הרמב"ן ז"ל, והרשב"ם ז"ל פי' ראש הפ' "עקב אשר שמע אברהם בקולי" הוא על העקידה, ועיין מה שכתב הרש"ד ע"ז:

(ג) ולא ישנה דברים הטבעיים, ולא יעשה כלאים, כי יש מצות שאין טעמם נגלה אלא לחכמים, והם הרבעת בהמה והרכבת אילן ואבר מן החי:

(ד) ושם ביאר הח' ז"ל "וטעם השדה והבגד להיות לזכרון" (פי' כדי תזכור בכל יום שאין לשנות מה שברא השם ויהיה אלה תמיד נגד עיניך ולהזכירך) ועוד שם "דע כי השלם שלם מאוד על כן כתוב באברהם "וישמור משמרתי חקותי ותורתי" (פי' כי היה נשמר בכל דרכיו מעשות דבר שלא יושר בעיני השם):

(ה) כי שימור החוקים באים מאמונת הלב, אף שאין לו טעם או זכרון לשינוי טבע:

(ו) וכן פי' הרמב"ן ז"ל:

(ז) ושם ביאר כי התורה הוא תורה שבכתב, והמצוה הוא תורה שבעל פה:

(ח) פי' שאמר לו "גור בארץ הזאת" (למעלה פ' ג):

(ט) הלמ"ד תשמש במקום בעבור:

(י) ופירושו שם בעבורי וכן פי' הרד"ק:

(יא) לגזרת פָעֵל:

(יב) הוא ג"כ פועל עבר:

(יג) שם בפ' נא כתיב "ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים", ובפ' נב "ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים" ויחסר בשתיהם "כי אמר" והח' ז"ל קיצר והביא רק מן הפ' "כי הפרני", והמג"ט רוצה לשבש ולגרום בדברי הח' ז"ל "כי נשני" במקום כי הפרני, וטעמו מפני שעל "כי נשני" פי' הח' ז"ל "כי אמר" ועל "כי הפרני" לא פי' כלום ולפי ביאורי אין צורך:

(יד) ענין שיעור ואומד:

(טו) פי' מצא מאה ממה ששיערו שיצא ממה שזרע, והוא שמצא במה שאסף מאה חלקים יותר ממה ששיערו בני אדם שיצא מן הזרע ההוא:

(טז) וכן פי' הח' ז"ל שם שער פועל עבר מן מאה שערים, והוא ג"כ מלשון שיעור ואומד, וכן פי' הרד"ק בשרש "שער":

(יז) כי כתיב וילך הלוך וגדל, ומלת וגדל נראית שם הפועל, כמו הולך, ואינו כן רק הוא פועל עבר לגזרת פָעֵל כמו יָרֵא זָקֵן:

(יח) וכן הוא בפס"ז (ברא' כו יד) "ועבדה רבה, אלו העבדים והשפחות":

(יט) שם התואר עבד, והוא שם נגזר מן הפעל עבדות, כל מי שמוטל עליו לעשות מלאכות כבדות של הבית, ובכלל זה ג"כ מלאכות פחותות ונמאסות שאעפ"י שאין בהם טורח, הרי הם כבדות מצד פחיתותם, כל הצריך לעשות אלה מיני המלאכות יקרא עבד (קנעכט) מלשון עבודה (רש"פ):

(כ) שם דבר (ווירדשאפט):

(כא) עיין (למעלה יד יו"ד הערה כב) ושם ביארתי:

(כב) כל באר היא שמימיו נובעין, ומים חיים הוא לתוספות ביאור, וכפירוש הרמב"ן ז"ל כי היה מקור נובע מים חיים, אין מימיו מן הנחל כאשר אמרו מריביו:

(כג) וכן כתב הרד"ק בשרש "עשק" ענין טרידה וערעור מדברי רז"ל ויצאו עליה עשקים" פי' מערער לומר שלי היא, וכתב א"ב בנימוקיו שם "השי"ן במקום סמ"ך", ובגמרא שלנו (ב"ק ט א, כתובות צב ב) "ויצאו עליה עסיקין" בסמ"ך וכן בג' (שבועות לא א) "זה הלוקח שדה שיש לה עסקין" ג"כ בסמ"ך ופי' ערעורין, ורבינו חננאל פי' שם "שיקנה מריבות לעצמו":

(כד) לא נמצא במקרא עוד חוץ מזה, ויהיה פירושו "ויקרא שם הבאר עשק" כלומר באר של ווכוח וערעור:

(כה) טעמו כמו ויחפרו:

(כו) ופי' שם הח' ז"ל "חפרתי כמו כי יכרה איש" ואו"ת שם "דְאַתְקֵנִית" ועיין מה שביארתי שם מדוע בחר לו אונקלס לתרגם כן שם:

(כז) וכשבאים נרדפים, הפעל כרה מציין התחלת החפירה וחפר הגמר, וכן הפי' מן "כי יכרה" שהוא מורה על החפירה למעלה בארץ, וכן פה יאמר "ויכרו" שהוא התחל החפירה, ולמטה בפ' לב' "ויבואו עבדי יצחק וגו' על אודות הבאר אשר חפרו ויאמרו מצאנו מים":

(כח) במובן המוסרי, חוטט במחשבה שוחות להרע, כמו חורש רעה, שכולל ג"כ חפירה ושתיקה:

(כט) ובכ"י הלשון מתוקן יותר "רבוי על רבוי" ופי' כי היה מספיק מלת בינינו בלא תי"ו, או עם תי"ו בלא יו"ד ונתחברו שניהם יחד, ובינינו ובינך ביאור על מלת בינותינו:

(ל) ע"ש שבע כבשות, וגם על כי שם נשבעו שניהם והכל עיר אחת, ועיין בפי' רע"ס:

(לא) וכן פי' הרשב"ם, כי אין זו אותו באר שבע של אברהם כי שני באר שבע הי' כדכתיב, "ויבא באר שבע אשר ליהודה" (מ"א יט ג):

(לב) ר"ל שם העצם ולא שם התואר כמו "איש יהודי" שהוא שם התואר:

(לג) ע"כ לא מנה אותה (למטה לו ב ג) בין נשיו, כי שם מנה רק הנשים שהולידו לו:

(לד) הנאמר למטה (לו ב) בספור יחוס בני עשו "ואת עדה בת אילון החתי":

(לה) "בשמת" גם "עדה" ועיין מה שביארתי שם:

(לו) כי ותהיין לשון רבים, ומורת לשון יחיד, והול"ל מורי רוח, או מורות רוח, ע"כ פי' כל אחת מהן ופירושו, כל אחת ואחת היתה מורה רוחם, כלומר מחלפת ומשנה רצונם:

(לז) ושרשו "מרה" וכן הוא דעת הרד"ק בפירושו, ובמכלל בשרש "מרה" ו"מרר", והוא מענין "מרו ועצבו את רוח קדשו" (ישעי' סג יו"ד) שהוא ג"כ ענין מרירות והכעסה, ויהיה מרת פועלת סמוך כמו "חולת אהבה" (ש"ה ה ח) ופי' כל אחת ואחת היתה מורה רוחו, וכן הוא דעת הרשב"ם:

(לח) ויהיה שרשו "מרר" וכן הוא דעת ר' יהודה חיוג הביאו הרד"ק בשרש "מרר":

(לט) ר"ל שתיהן נעשו מרירת נפש לרוח יצחק ורבקה, ומורת שם דבר ולא פועל ולפי"ז אין פי' כל אחת מהן:

(מ) ויסיים שם "בעיני יצחק אביו" ראה עשו כי בעיני אביו המה רעות: