(א) ר"ל יו"ד שהוא פ"פ כי שרשו "ירד":

(ב) שרשו "נתן" וחסר נו"ן פ"א הפעל:

(ג) שיעורו, גם עלה אעלך, וכן פי' רש"י ז"ל והרשב"ם והרד"ק והרדי"א:

(ד) וכן הוא בפדר"א, יעמץ עיניך לאחר מיתה, וכן הוא בפס"ז (ברא' מו ד) "זו עצימת עינים":

(ה) עיין (למעלה לז לה הערה כה):

(ו) ואינו יכול לפרש כמו למעלה (לז לה) אשר הן בתו ובת בנו והיא סרח בת אשר, כי כאשר חושב פה בנות בניו לבד ולא היה לו זולת דינה, ע"כ יצרף שפחותיה:

(ז) עיין (למעלה לו ב) מה שפירשתי שם:

(ח) כי רק אחת היא סרח בת אשר, וקראה בנות בניו יהי' לה ג"כ שפחות:

(ט) אבל לא כנעניות, והוא לבד בן הכנענית, וכן ת"א "בר כנעניתא" מפני שכל שאר השבטים לא נשאו מבנות כנען:

(י) אמו של שאול בן שמעון:

(יא) והרד"ק כתב "נראה כי כולם נזהרו במצות אברהם זקנם שלא ליקח אשה מבנות כנען, ושמעון ג"כ, אלא אחר שלקח אשתו ראשונה, והי' לי בנים ממנה, לקח אשה אחרת כנענית, והי' לו ממנה שאול, לפיכך פרסמו הכתוב:

(יב) עיין למעלה (לח ב הערה ד):

(יג) כי כן כתוב "ויהי' בני בלע ארד ונעמן" (במד' כו, מ) שהוא בן בנו:

(יד) ע"כ יאמר "ובני" לשון רבים:

(טו) ולא הזכיר במת, והזכיר רק את החי:

(טז) וי"ג "כי כן דרך הלשון":

(יז) חשבון שלם:

(יח) כי יוצאי יריכו לא הי' רק ששים ותשע:

(יט) למעלה (פ' טו) כשמונה הכלל, ואם הם שלשים ושלש, הנה החשבון שבעים שלם, ואין צריך לפי':

(כ) לפי הפרט, ואם נחשוב לפי הפרט, היה עולה מספרם ס"ט, והיה אפשר לומר כדברי המפרשים ואחר שהכלל סותר את הפרט אי אפשר לומר כדבריהם:

(כא) ואם נאמר לפי הדרש, שיוכבד נולדה בין החומות, והיא השלימה למנין ל"ג, ובאמת הי' רק ל"ב, ולפי"ז לא יסתור הכלל להפרט:

(כב) פי' כי משה היה בן פ' שנה בעמדו לפני פרעה, נחסרו פ' שנים מן רד"ו שנים שישבו במצרים נשארו ק"ל שנים לפי הדרש שבעת שנכנסו נולדה יוכבד בין החומות, ועיין ברמב"ן מה שהשיב ע"ז, ובפי' הרדי"א (שמות ב א) מה שהעיר ע"ז:

(כג) אחרי כי זה הנס גדול מנס שרה:

(כד) פי' שיוכבד עודנה קיימת לאחר מיתת משה בנה:

(כה) כי משה חי ק"כ שנה, חברם אל ק"ל שנה שהיה לה כשילדתו נמצאו ר"נ שנה:

(כו) וראיית הפייטנים מאחיה השילוני:

(כז) פי' מה שאיתא בסד"ע הוא דברי אגדה או דברי יחיד ובשמות י"ט, י"ז בפירושו הקצר מפרש הח' ז"ל שדברי יחיד, לא נלמד מהם, ולא נכחישם, ובפרט בדברי אגדה כי אין זה הלכה:

(כח) אשר מנה (למטה פסוק כז) "כל הנפש לבית יעקב" וגו' הוא עם יעקב בעצמו:

(כט) למעלה (בפ' ח):

(ל) פי' שיעקב בחשבון השבעים עם בניו:

(לא) ומשמע שהחשבון דווקא על יוצאי יריכו, והוא אינו בכלל:

(לב) וכן פי' שם הח' ז"ל "כי בנימין נולד בארץ כנען והכתוב כתב על הרוב":

(לג) ולמה לי להביא עדותי ממקום אחר:

(לד) ובוודאי פי' יעקב עם בניו ביחד, (ועיין שמות יב מ) בפ' ומושב בני ישראל:

(לה) ובכ"י רש"ד הגי' "כי לא הלך הכתוב כי אם על הכל, או אחר הרוב":

(לו) הוא העד הב' כי מספר שבעים לאו דוקא:

(לז) ובכל זאת יאמר הכתוב הבאה מצרימה, כי הכתוב על הרוב ידבר:

(לח) ומנשה ואפרים לא ירדו למצרים "כל הם נולדו במצרים:

(לט) וכן יאמר הכתוב "כל הנפש" (למטה פ' כז) בוודאי נפש יעקב בכלל:

(מ) וכן הוא לדעת י"א (ב"ר פצד, ט):

(מא) ובוודאי לא בנה שלמה בעצמו כי אם ע"י צווי:

(מב) מאוסה היא, וכ"כ הרשב"ם, כי נבזים הי' בעיניהם כל רועי צאן, כי מאוסה צאן בעיניהם בין לאכילה בין לזבח כדכתיב הן נזבח את תועבת מצרים" (שמות ח' כב), וכן ת"א ויוב"ע "אֲרֵי מֲרְחִקין מצראי כל רָעֵי עָנָא":

(מג) ורק מעטים מהם הי' משתמשים בחלב צאן:

(מד) וכן עושים היום אנשי הודו שהם בני חם כפי אמונתם, וגם מצרים הם בני חם, ובימים ההם היתה להם אמונה אחת: