Mechokekei Yehudah; Yahel Ohr, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(א) שהיו עושים הסמים כמו אבק לפזר, ויכול להיות שלא פתחו את בטנו להוציא בני מעיו כמנהג המלכים, רק פזרו האבק למעלה על הגוף מפני הכבוד:
(ב) ופי' שם הח' ז"ל "המתיקה", וי"א כי עשתה כדמות אבק מן "ויחנטו הרופאים":
(ג) ויתכן כי יעקב אבינו כרה וחפר קברו בחייו:
(ד) כי באמת קשה איך יעלו אתו כל עבדי פרעה, ואיך ישאר המלך בלא עבדיו, ע"כ יפרש כי כל אנשי מצרים נקראים עבדי פרעה:
(ה) ומרכבת ידועה (למעלה מא מג) "וירכב אתו במרכבת המשנה:
(ו) והם רוכבי סוסים:
(ז) פי' אחר ז' ימים שקברוהו כן פי' בעל אהל יוסף ועיין קרני אור:
(ח) בג' (סנהד' מז ב) אבילות מאימתי קא מתחלת, מסתימת הגולל:
(ט) למעלה (מט כט):
(י) והפ' י"ג שכתוב אח"ז "וישאו אותו" הוא הפי' על הצווי הנזכר:
(יא) שענינו איבה ונטירה לנקום:
(יב) יש ענינו מלת הספק, שמא, כמו פה "לו ישטמנו" ויש ענינו תנאי ממש "לו חפץ ד' להמיתנו" (שופ' יג כג) כמו אלו, ר"ל שהמשפט הנמשך מברר שהמשפט הקודם אינו כפי המדומה, ע"כ יבוא אחריו "לא" כי לא יתקיים המשפט הנמשך אלו היה הקודם אמת, ויש בענינו ג"כ תקוה ורצון, להיות מה שמספק בו "לו ישמעאל יחיה לפניך" (למעלה יז, יח) הלואי, ויש משמש בלשון אם כמו "לו החיתם אותם" (שופ' ח יט):
(יג) אנא הוא מלת הקריאה לבקשה ופיוס, ופה הוא לשון פיוס ועיין שרשי רד"ק שרש "אן" ושרש "נא":
(יד) ונראה שכן דעת אונקלס שתרגם "ארי דחלא דה' אנא", ומדרך התרגום למנוע התמיהה או השאלה:
(טו) מקור, וכתב הרש"ד שלא כמנהג חבריו בעלי הה"א באחרונה שתשתנה לתי"ו, ודומה לו "ראה פניך" (למעלה מח יא):
(טז) פי' מדכתיב בני שלשים, בסמיכות בני לשלשים:
(יז) ויהיה פי' בניהם של שלשים, והנה הם רביעים, דאל"כ הי' לו לומר בנים שלשים:
(יח) ענינו התרבות והגידול, כי יוסף קיבלם אחר שנולדו:
(יט) ובכ"י רש"ד הגי' שָם אותו שם אחד, ונכון, וכן הוא במקח"מ:
(כ) והוא פועל יוצא מבנין הקל על משקל "וייצר ד' אלהים", ויהיה השרש שום, וישם, בענין אחד ושיעורו פה ויישם המשים, והוא כנוי לפועל האחד:
(כא) עיין ערכו ראש הספר:
(כב) והמלה מן ההפעל, כמו "על בשר אדם לא ייסך" (שמות ל, לב) (שהוא מן שרש סוך לדעת ר' יונה ובא במקום יוסך) והראוי ויושם, ושרשו "שם":
(כג) והרד"ק הסכים עם ר' יונה, וכתב שהנכון שהוא במקום ויושם, וכן פי' ר"ש ן' מלך וכן הסכים עמהם הרש"ד, וכתב אף שלא הודיע עמו יראה שהוא, לפי שלא מצאנו שרש "ישם" בשין שמאלית בכל המקרא:
(כד) המורה על הידוע:
(כה) הוא הארון:
(כו) בחייו בחרוהו לו והכינוהו: