משה כתב ספרו וספר איוב. אמר בזה כבוד אדוני אבי זקני הרב הגאון הקדוש זללה"ה כי משה רבינו ע"ה אמר (דברים ל"ב,ד') הצור תמים פעלו ואיתא ע"ז במדרש (דברים רבה פרשה א') אילו אחר היה אומר הצור תמים פעלו היו אומרים זה אינו יודע טובה של מדת הדין והוא אומר הצור תמים פעלו. אלא משה שכתוב בו (תהלים ק"ג,ז') יודיע דרכיו למשה, לזה נאה לומר הצור תמים פעלו. ופירש כי אחרי שנאמר יודיע דרכיו למשה וכל מי שרואה יותר הנהגת השי"ת יותר יתחייב לו פליאות עצומות בהנהגה, ולזה רק למשה נאה לומר, ולכן כתב ספר איוב כי הודה כי מצד נפשות ישראל אין שום קושיא על הנהגת השי"ת, כי אף מה שאין נפשות ישראל מבינים, בזה המה מאמינים בני מאמינים, ותולין החסרון בעצמם, ורק מה שנמצא לפעמים בלב ישראל תרעומות הוא מחמת שיש אומות העולם שהם מלאים תרעומות על הש"י מזדון לבם נכנס בלב ישראל, ובהתנדב עם ישראל להתבוננות טוב השי"ת להודות לה' כי טוב, תולים החסרון בעצמם ומתפללים להשי"ת שיאיר עיניהם לראות טובת השי"ת אשר טוב בעיניו תמיד לברך את ישראל. וזה דאיתא שם ג"כ שמשה כתב פרשת בלק כי התחלת מה שלב ישראל נבוך הוא מהתעוררות אומות העולם וקטרוגיהם ואחר התבוננות רואים שגם בלבוש הזה טוב בעיני ה' לברך את ישראל. (סוד ישרים עה"ת מכתי"ק פ' בא ד"ה וזה דאיתא)