שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים כיון שבא לאת ה' אלקיך תירא פירש עד שבא ר' עקיבא ולמד את ה' וכו' לרבות תלמידי חכמים. והנה שמעון העמסוני לא היה יכול לדרוש את זה הדרש, כי שמו מורה עליו כי היה בר אבהן והיה לו תוקף וחוזק וזה שנקרא העמסוני כמ"ש (ישעיה מ"ו,ג') העמוסים מני בטן, ות"ח כזה אינו צריך להיות מצומצם ביראה מפני שום אדם רק מהש"י לבדו, כמו דאיתא בגמ' במס' שבת [כ"ג:] דדחיל מרבנן הוא גופיה צורבא מרבנן, היינו שבתולדה אינו בתוקף כ"כ רק שרוצה להכניס את עצמו בזה, זה צריך לירא מפני תלמידי חכמים, אבל דרחים רבנן הוין ליה בנין רבנן, אף שאין הבן דחיל רבנן מחמת שאין צריך, מחמת שהוא בתוקף מלידתו, שהרי אביו היה רחים רבנן ותורה חוזרת לאכסניא שלה. עד שבא רבי עקיבא שלא היה ת"ח מילדותו וגם היה בן גרים וזכה לכתר תורה ע"י פעולותיו, והוא היה דחיל והיה דורש לרבות תלמידי חכמים.