וצדיק באמונתו יחיה. איתא בגמ' (מכות כ"ד.) בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה, כי אמונה הוא לצמצם דעתו ולבטוח בהשי"ת. כי בהושע מצינו בגמ' (פסחים פ"ז.) שאמר העבירם באומה אחרת ובטח בעת שאמר זאת לא היה לו שום אופן לסבול בני דורו, אכן אמר לו השי"ת אם אני סובלם למה אין אתה יכול לסבול אותם, לכן קח לך אשת זנונים, וכיון שידע שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו וכו' והתחיל לברכן שנאמר (הושע ב',א') והיה מספר בני ישראל כחול הים וגו', וזה שאמר וצדיק באמונתו אף שגם הוא לא היה יכול לסבול ממשלתו של נבוכדנצר כמו שנתבאר (בפרשת בהר חלק זה ד"ה לא תעשו), אכן באמונתו שמאמין בהשי"ת ויודע שאינו חפץ לאמר דלטוריא על ישראל, זה יחיה, היינו שיכלכל דבריו במשפט לכלל עצמו עם ישראל להחזירן למוטב.