ונתתם לי אות אמת. איתא בזה"ק (ויקרא ב'.) דא אות ו' דדא אקרי אות אמת ואי תימא שאר אתוון לאו אינון אמת, אין, אלא אות דא אות אמת אקרי. הענין בזה כי באות ו' נתברר האמת מהשקר כמו שנתבאר בחלק ראשון בליקוטים (בסוף ד"ה שם הוי'ה) שאות ו' הוא יראה שהאדם ירא פן הוא נוטה ח"ו מרצון השי"ת ומזה יתחייב לו עבודה לברר עצמו, כי לברר שורשו וחסרון הנטבע בו מיום הוולדו אי אפשר בלתי ע"י עבודה כמו שכתיב בבני קהת בכתף ישאו ונתבאר בחלק א' (פרשת קרח) שבעבודת הלוי נשלם בו גם החסרון שיש בו בתולדה, ולכן זה נקרא אות אמת ורומז על מדת יסוד שנקרא אות אמת מפני שקיים לעולמי עד.