דרש רבא מאי דכתיב (תהלים קט"ז,א') אהבתי כי ישמע ה' וכו' דלותי ולי יהושיע אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אע"פ שדלה אני במצות לך אני ולי נאה להושיע. הנה מצינו בגמ' (מגילה ד':) שאין קורין המגילה בשבת משום שמא יעבירנו ד' אמות ברה"ר והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דלולב, ובאמת אם היו ישראל חכמים ומבוררים היו יכולים לקיים המצוה גם בשבת, כי זו הגזירה הוא רק מחמת שהמה עניים בדעת ואם כן המה דלים מהמצות מפני חסרונם לכן חיישינן שמא יעבירנו, וזה רבש"ע אע"פ שדלה אני במצות שלא אוכל לקיים את המצות מחמת שאני עני בדעת וצריך למיחש שמא יעברנו, מכל מקום לך אני, הביטול מהמצות הוא מחמת יראת שבת זה הוא המניעה, אם כן גם בזה הוא כבוד שמים שאני ירא שמא אעבור מצות שבת, וזה נקרא לך אני שגם בזה יש כבוד שמים ולכן לי נאה להושיע.